שמונה יחידות רקמה – Ba Duan Jin

סדרה זו היא בין המוכרות ביותר והיא מתורגלת ע"י כמה מאות מיליוני בני אדם בסין ובעולם כולו.

אחת הסיבות לפופולריות של הסדרה היא פשטותה ויעילותה. התרגילים אינם מורכבים, קלים לביצוע וקלים ללימוד. למעשה ניתן לתרגל אותה בעמידה או בישיבה. מסיבות אלה היא יעילה מאוד גם לטיפול באנשים מבוגרים או בפצועים שאינם מסוגלים לתרגול בעצימות גבוהה עקב חולשה זמנית או זקנה. משך התרגול המלא כ 15-20 דקות.  

סדר התרגילים משמאל לימין כפי שהוא מופיע באיור שלפניכם:

בה דואן ג'ין סדר תנועות

לדחוף את השמים – הקשת – לדחוף שמים וארץ – תרגיל הפניית הצוואר – אגרופים\הבעת הזעם – שחרור הגב והצוואר –  כלב מקשקש בזנב – ניעור\הקפצת הגוף על הבהונות.

ראוי לציין שכפי שלמדתי את הסדרה ממספר מורים כולל מאסטר יאנג ג'ווינג מינג, סדר התרגילים היה שונה מזה שנראה באיור. זהו כנראה הסדר המקובל היום או לפחות כך אני מכיר אותו מכמה מורים שונים ולכן בחרתי להעביר את הסדרה באותו הסדר שהשתרש אצלי ואני מחשיב או מרגיש אותו כ"הסדר הנכון":

לדחוף את השמים – הקשת – לדחוף שמים וארץ – תרגיל הפניית הצוואר –  כלב מקשקש בזנב – שחרור הגב והצוואר – אגרופים\הבעת הזעם – תיפוס\הקפצת הגוף על הבהונות.

ההבדלים אינם באמת מהותיים ומאחר ויש ריבוי גרסאות הדבר החשוב באמת הוא להיצמד לאחת מהן ולהפנים את התנועה, כך שעיקר תשומת הלב תיפנה לחיבור נשימה ותנועה באיטיות, תוך הקפדה על העברות משקל נכונות. חשוב להיות קשובים ליכולת הנבנית ולא לנסות לדחוף את גופכם מעבר ליכולתו. הדגש המרכזי הינו על התנועה הפנימית – המתח המייצג את היאנג והשחרור המייצג את היין.

רקע כללי

הסדרה הומצאה, או לפחות מיוחסת, לגנרל יו פיי – Yue Fei שהיה מנהיג צבאי נערץ שכבות העם.

יו פיי שהוביל את הצבא הדרומי של סין בימי שושלת סונג (1103-1142) הוצא להורג בגיל 39 בלבד, אך הירושה שקיבלנו ממנו בצורת שמונה תרגילים אלו חיה עד היום וכנראה תמשיך לצבור מתרגלים נאמנים. על פי המסורת הסדרה הומצאה כחימום בוקר ללוחמיו, לחזק ולתחזק את גופם מידי בוקר על מנת שיהיו בבריאות מיטבית ובכושר שיא לקראת הלחימה וכן כדי לזרז את שיקומם של אלה שנפצעו בקרב.

שמה של הסדרה שמונה יחידות רקמה מדמה את שמונת התרגילים לרקמות המשי שהיו יקרות והלבשת אדם בהם הייתה מוסיפה להדרו של האדם. כך גם המתרגל את שמונת התרגילים לובש בריאות הראוי להתהדר בה ולשומרה כחפץ יקר. ראוי לציין שמי שאימץ את הסדרה בהמשך הם נזירים שלאחר שעות רבות של מדיטציה בישיבה סטטית נעזרו בה כדי להחזיר לגופם חיות וגמישות שנאבדת בהעדר תנועה.

במה הסדרה מטפלת?

מלבד חילוץ איברים ומתיחה של הגפיים הסדרה "פותחת" את חוליות עמוד השדרה ו"משמנת" מפרקים באופן עדין ולא תובעני ולכן מאוד מתאימה גם כחימום לקראת סדרות שדורשות עבודה אינטנסיבית יותר וגם כסדרה קצרה לתרגול יומי בפני עצמה.

בה דואן ג'ין לדחוף את השמים בישיבה

לפי גרסתו של מאסטר יאנג הנמנה על מורי ורבותי, האיברים הפנימיים העיקריים אותם הסדרה מאזנת ומחזקת הם: הלב, הריאות, הכבד, הכליות והטחול. כמו כן התרגול בעמידה מזרים צ'י דרך ערוצי האנרגיה שקצותיהם באצבעות הידיים והרגליים. כאשר הסדרה מבוצעת בישיבה הדגש הוא על ששת המרידיאנים שבקצות אצבעות הידיים בלבד. לפניכם איור של תרגול "לדחוף את השמים" בישיבה. המלצתי היא כמובן לתרגל את הסדרה בעמידה לכל מי שכושרו ומצבו הפיזי מאפשר זאת ולראות בתרגול בישיבה שלב מעבר בדרך להחלמה, כמובן שכל תרגול עדיף מלא לתרגל כלל כך שגם התרגול בישיבה כבודו במקומו והוא יועיל להעלות את רמת האנרגיה ולחדש את כוחות הגוף בהדרגה.

מדוע ישנן גרסאות כה רבות לחלק מהתנועות?

רק לשם שעשוע הבאתי לפניכם השוואה של פיסות הבד המקוריות מונחות לצד השחזור. קל להבין כיצד צמחו גרסאות כה רבות לסדרות העתיקות לאור ריבוי החלקים החסרים. כנראה שמלבד אפקט ה"טלפון השבור" שנוצר באופן טבעי בהעברת כל מסורת שאינה כתובה מדור לדור, גם הפרשנויות השונות שניתנו ל"חורים" יצרו את ריבוי הגרסאות, החל מהשחזורים של בד המשי וכלה בגרסאות השונות לכל תרגיל.

בה דואן ג'ין בד המשי

ובכל זאת דבר אחד בוודאי ניתן להסיק: תרגול צ'י קונג למטרות הבראה ושמירת הבריאות היה נהוג כבר לפני אלפי שנים והסדרות אותן אנחנו לומדים ומתרגלים כיום שרדו הודות לעובדה שהן פשוט עובדות!

מבחינה היסטורית מסורות ריפוי ששרדו את מבחן הזמן, בין אם אלה שיטות בנות קיימא שיש בהן משנה סדורה של ממש כגון רפואה סינית או איורוודה ובין אם אלה תרופות סבתא שפשוט עושות את העבודה, עצם העובדה שהן נשמרות ומתקיימות באורח פלאי ומועברות מדור לדור מהווה עדות ליעילותן ותרומתן לבריאותנו הלכה למעשה.

כל זאת למרות הקידמה המציעה שיטות מודרניות ופורצות דרך חדשות לבקרים. הברירה הטבעית של הידע והניסיון האנושי מנפה בנפת השנים ומוציא את המוץ מהתבן בדרך של ניסוי וטעייה. מבט חטוף בהיסטוריה של כל מסורת רפואית מדגים זאת באופן שאינו דורש הסבר נוסף.

תריסר התנועות לשימור הבריאות – Shi Er Fa

שי אר פה - Shi Er Fa

סדרה מורכבת זו היא אחת הסדרות היפות בעולם הצ'י קונג הטיפולי והמורכבת ביותר מבין הסדרות שאנו נלמד השנה במסגרת הקורס. הסדרה מפעילה את הגוף כולו ומשלבת בתוכה תנועות לא קלות כגון כפיפות בשיכול רגליים (סקוואטים) וניכר בה שהיא נועדה לאנשים שלמים בגופם החפצים להיטיב, לשמר ולשפר את בריאותם ואת תנועתם. לטעמי זה הופך אותה לסדרה חשובה במיוחד שכן מתקיימת בה האמירה המאוד נכונה של אבי הרפואה המערבית היפוקרטס: "טוב לטפל בחולה שיבריא אך טוב יותר לטפל בבריא שלא יחלה". קרי הרפואה הטובה ביותר היא רפואה מונעת.

שי אר פה או בשמה המלא:  Dao Yin Yangsheng Gong Shi Er Fa  הנה סדרה מודרנית באופן יחסי שנבנתה מתוך או על בסיס התרגול העתיק לשם בריאות וטיפול שמכונה Dao Yin וכולל בתוכו למעלה מחמישים תנועות. התנועות בה ארוכות ומורכבות ומי שאחראי על שימור וכתיבת ההנחיה המדויקת בפרוטרוט של סדרה נפלאה זאת הוא פרופסור זהנג גוואנגדה מהפקולטה ללימודי ספורט של אוניברסיטת בייג'ין, שראה בה את הדוגמה הטובה ביותר לתרגול המשלב את עקרונות היין והיאנג, חמשת היסודות וביסוס התנועות על מסלולי המרידיאנים – הם ערוצי ההזנה האנרגטית של גופנו.

להלן כמה ממאפייני הסדרה שמייחדים אותה מסדרות אחרות:

  • התרגילים מתחילים מעמידה זקופה ברגליים צמודות זו לזו. הסבר שהוצע ע"י סיני הראל הוא שהעמידה הזקופה הנה מורשת של סין הקומוניסטית ושעמידה כזאת סימלה כבוד ומשמעת – שני ערכים בעלי חשיבות עליונה. העובדה שהסדרה עלתה על הכתב ע"י פרופסור שפעל בשנות ה-70 באוניברסיטה ממשלתית של סין הקומוניסטית יכולה בהחלט לתמוך באפשרות זו.
  • רובם של התרגילים מתחילים בפתיחה ממצב עמידה זקופה ע"י צעד או בפנייה לצד אחד ולאחר מכן לצד שני תוך כניסה בשלבים לעמידה או לתנוחה המבוקשת לצורך ביצוע התנועה. הדגש הוא על סימטריה ואנו נדרשים לעשות "אפליה מתקנת" בה הצד החלש משתדל והצד החזק מתמתן.
  • הסגירה של רוב התרגילים נעשית בהטיה של משקל הגוף חזרה לאמצע. לשם דוגמה אם פתחנו בצעד שמאלה נסגור את התנועה בהטיה חזרה למקום ממנו התחלנו. לאחר מכן נפתח שוב בצעד לצד השני ונסגור שוב בהטיה של משקל הגוף חזרה לאמצע, כך שנשוב לבסוף לאותה נקודה בעמידה זקופה ממנה התחלנו.

מידע רב נדחק לקרן זווית ויתכן שחלקו נעלם מהעולם. בתקופתו של מאו צה טונג ותחת שלטונו התחולל המהפך התרבותי בסין הקומוניסטית. במסגרת המהפך השלטון רדף את המאסטרים של האמנויות העוסקות ברפואה אנרגטית, באמנויות לחימה ובפילוסופיה דאואיסטית ובודהיסטית. בתי ספר ומחלקות טיפוליות נסגרו וחלק גדול מהמורים הוצאו להורג, נשלחו לתקופת "חינוך מחדש" בה הם ריצו שנים של עבודות כפייה או הוגלו מארצם. מסיבה זאת אנו חבים חוב גדול לאנשים כדוגמת פרופסור ג'ונסון, פרופסור זהנג וד"ר יאנג שבמפעל חייהם משמרים את הידע היקר מפז הנ"ל.

להלן סדר התנועות לצורך תרגול הסדרה הלכה למעשה:

  1. תחילת היצירה השמימית – (Qian Yuan Qi Yun)
  2. שני דגים תלויים הפוך על הקיר – (Shuang Yu Xuan Ge)
  3. אורוות הסוסים הישנה – (Lao Ji Fu Li)
  4. ג'י צ'אנג פוגע בפרעוש –  (Ji Chang Guan Shi)
  5. כיפוף להברשת הנעליים –  (Gong Shen Dan XUe)
  6. קרנף בוהה בירח המלא – ( Xi Yu Wang Yun)
  7. פרח הלוטוס עולה מהביצה – (Fu Rong Chu Shui)
  8. התרנגול הזהוב קורא עם שחר – (Jin Ji Bao Xiao)
  9. אווזי הבר נוחתים על החוף – (Ping Sha Luo Yan)
  10. העגור הלבן ממריא מבעד לעננים – (Yun Duan Bai He)
  11. עוף החול מברך את האנשים – (Feng Huang Lai Yi)
  12. איסוף הצ'י חזרה למקורו – (Qi Xi Gui Yuan)
  13. הדרקון האדום בוהה אל הים האדום

תוך כדי לימוד ותרגול התנועות השונות בסדרה בוודאי תזהו כמה מהתרגילים המוכרים לנו מסדרות עתיקות יותר כגון: הקשת שמהווה מקור ל"ג'י צ'אנג פוגע בפרעוש" או תנועת העגור מחמש החיות שבוודאי הייתה ההשראה מאחורי תרגיל כדוגמת "התרנגול הזהוב קורא עם שחר".

בזכות "העתקות" כגון אלה שציינתי נוכל לעמוד ביתר קלות על ההתפתחות של סדרות הצ'י קונג הטיפולי, ולנסות לנתח את השילוב של התנועה ה"מקורית" עם אלמנטים נוספים בתרגיל כפי שהוא מופיע בסדרה זאת, כדי לעמוד על התועלת הטיפולית שבכל תרגיל – על איזה דרך נעשה השילוב בין היסודות האם יש כאן שימוש במעגל ההזנה או מעגל הריסון וכולי. אולי זה הרגע להסביר את העובדה שהכנסתי את המילה מקורית במרכאות כפולות, מאחר שיש שימוש חוזר בתנועות קלאסיות כגון הקשת (שמופיע גם בסדרת "לנקו בי" ובסדרות נוספות), או תנועת העגור מתוך משחק חמש החיות (המופיעה בסדרה "לין איי" ובסדרות נוספות). עבורי זוהי דרך לבחון איזו מבין הסדרות המוכרות קדמה לשנייה וכאשר נראה תנועה מפותחת ומורכבת על בסיס תנועה מוכרת נדע בהתאמה למקם את התנועה על ציר הזמן מבחינה היסטורית.

ביאור על סמל הטאי צ'י – שניים שהם אחד – אחד שהוא שניים

לספר התמורות (I ching) הייתה השפעה אדירה בקרב המשכילים ואנשי הרוח בתרבות הסינית העתיקה. בספר זה התפיסה הרווחת היא שמתוך ה'אין' נוצר ה'יש', קרי מתוך ה'וו ג'י' (המימד חסר הצורה) נוצר ה'טאי ג'י' (המימד הפיזי). המשמעות של אמירה זו היא פשוטה כשלעצמה, אך מורכבת להבנה.

המימד חסר הצורה מצוי באחדות פשוטה ללא מקום ובכל מקום, מעבר לגבולות ומגבלות הזמן, המימד הרוחני-בינתי הגבוה הוא זה אשר יוצר את המציאות. המציאות מתקיימת בשני מימדים – המימד הנתפס בחושים הוא מימד היאנג והמימד שאינו נתפס בחושי הגוף הוא מימד היין. השניים אינם ניתנים להפרדה, כלומר שהמציאות היא אחת או אם תרצו הקיימות של האחד תלויה בשני ומכאן אחדותם על שאינם יכולים להתקיים בעולם הפיזי בנפרד. הנשמה ללא גוף איננה יכולה לפעול בעולם המתקיים בכפיפות לחוקי הפיזיקה, הזמן והמרחב.  מנגד גוף ללא נשמה מוגדר בפינו כחסר רוח חיים.

האחד מוליד את השניים – שניים שהם אחד

לאור האמירה הזאת ננסה להבין את משמעות הכתבים העתיקים המלמדים שהאחד מוליד את השניים – שניים שהם אחד. ללא חומר איננו כפופים למגבלות החומר והאחדות הפשוטה מתאפשרת, הרבה מחשבות אינן גורמות לצפיפות בנתיב תנועת המחשבות, תודעה ענקית אינה תופסת מקום רב מהעדר כל תודעה, ככל שנרד בסולם הגשמיות הצפיפות תורגש יותר.

לשם דוגמה: הרבה רגשות כן מייצרות תחושת צפיפות רגשית ואף עקה פיזית היוצאת מהן  (המחשבות הנובעות מהצפה רגשית יוצרות עירפול תודעתי ובלבול, על כן חשובה האבחנה במקורה של המחשבה). צפיפות של גופים תורגש מיידית ברמה הפיזית ולמשל כאשר נדחסים למעלית יותר אנשים ממה שבאמת ניתן להכניס לתוכה, תהיה תחושה של דחק בכל רמה וכל אדם נוסף שיכנס יגדיל את הדחק הפיזי.

אך נשאלת השאלה: כולם יהיו מאוד קרובים עד דחוסים זה אל זה במקום אחד, אבל ההפרדה הקיימת בעולם החומרי היא זו שיוצרת במעלית זו עם עשרים בני אדם צפופים עשרים מציאויות תודעתיות ורגשיות שונות. גופיהם צמודים אך תודעתם נפרדת, אם כך האם באמת ניתן לומר כי הם ביחד?

בכדי לתת דוגמה פשוטה הפוכה מחיי היומיום נסו לדמיין קונפרנס וירטואלי, כאשר אותם עשרים בני אדם נמצאים יחד בשיחת ועידה, תודעתם נמצאת יחד במקום שקשה להגדיר איפה הוא פיזית, בעוד הם נמצאים כל אחד במקומו; בבית, במשרד ואולי סתם בבית קפה. מעשרים מקומות גיאוגרפיים שונים הם מתאחדים למקום אחד שנמצא בשום מקום פיזי אבל… הם יחד במקום אחד. זוהי המשמעות של הקיום בשני המימדים ברמה הכי פשוטה. זו איננה מיסטיקה, פשוט דרכו של העולם אז וגם היום. במידת מה הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשות האדם במאה העשרים ואחת מאפשרים דברים ברמה רדודה יותר וללא מאמץ שמאז ומעולם היו גלומים בתוך היכולות האנושיות הגבוהות כגון: טלפתיה, אחדות תודעתית ללא קרבה פיזית.

כאשר הפשטות ננטשת

אמירה של לאו דזה בדאו דה ג'ינג יכולה להאיר משהו לדורנו ולפעמים נדמה לי כאילו היטיב לראות את העתיד לבוא וכאילו מציע הדרכה ספציפית לבני דורנו באומרו: "כאשר הפשטות ננטשת ובני האדם מתעלמים מהמחשבות הזכות העולות בתוכי התודעה הראשונית, אז יופיעו העורמה והפקחות, השכל יפנה לטובת התועלת האישית והחמדנות או התועלת האישית תמשול בתודעת האדם".

החיבור לקול הפנימי הזה אינו דורש מעשה כלשהו, אלא העדר מעשה וקשב ללא מאמץ. זוהי בדיוק מהותה של מדיטציית הנשימה האמבריונית המחברת את האדם אל עצמותו המקורית או אם תרצו אל שורש נשמתו.

תרגול זה יושב בבסיס התרגול של כל צ'י קונג תודעתי (Shen Gong).

הבנה משמעותית מאוד עבור כל מתרגל צ'י קונג (בין אם לשם בריאות, אריכות ימים או אמנויות לחימה רכות שמבוססות על הזרימה האנרגטית ולא על כוח פיזי) היא שהשליטה בתודעה והניקיון הרגשי הפנימי הם כרטיס הכניסה לרמות הגבוהות של התרגול ולכן מבודהידארמה (Da Mo) המנחה כיצד לבצע שטיפה והתחדשות של מוח העצמות והמערכת ההורמונלית ועד לזנג סן פנג המורה את הדרך הנכונה בטאי צ'י צ'ואן, מדיטציית הנשימה האמבריונית מודגשת בפיהם כחלק הכרחי שבלעדיו הישיגיו של המתרגל יהיו רדודים מאוד.

ששת הצלילים המרפאים

השימוש בצלילים ברפואה הסינית האנרגטית קיים כבר אלפי שנים והתיעוד הראשוני של עבודה עם צליל כדרך לריפוי בעיות בריאות סטגנטיביות מצוי כבר בשושלת צ'ין 220 שנה לפנה"ס. אך תיעוד ראשון היסטורי של שימוש בצלילים באופן רפואי הדומה למה שאנו מכירים כיום מגיע ממאסטר טאו ונכתב במאה החמישית לסה"נ.

מאסטר טאו כותב כי יש דרך אחת משותפת לשאיפה ובנשיפה ישנן שש דרכים שונות בהגייה שונה. השיטה נקראה בפיו ליו צ'י פה Liu Qi Fa. משמעות השם היא ששת הנתיבים של הנשימה.

סדרת ששת הצלילים המרפאים – Liu Zi Jue

בימינו נפוצה סדרה כללית פופולרית שנשתמרה בסין בשם ששת הצלילים המרפאים – Liu Zi Jue.

הגרסה הפופולארית של ששת הצלילים המרפאים אמנם בעלת שורשים עמוקים בהיסטוריה של הצ'י קונג והיא מופיעה לראשונה בספרו של טאו הונג ג'ינג, רופא סיני מפורסם מהמאה החמישית לסה"נ .

ראוי לציין שהסדרה כפי שאנו מכירים אותה היום שונה במהותה מאוד והיא משלבת תנועה עם הפקת הצלילים ובכך מתקרבת למשפחת הסדרות הפופולריות אותן מתרגלים מיליוני סינים בפארקים כתרגול קצר ומדיטטיבי המשלב נשימה מסונכרנת עם תנועה רכה וזורמת.

חקר המקורות לשימוש בצלילים מלמד שראשיתה של מסורת זו הייתה ללא תנועה כלל. למעשה עד תקופת שושלת מינג שהחלה במאה ה 14 ונמשכה כ 300 שנה דרך העבודה המקובלת הייתה השמעת הצלילים בסנכרון עם הנשימה ותודעה מכוונת או אם תרצו דמיון מודרך. כמו כן בחיבורים שונים מוזכרים צלילים שונים ודרכי הגייה שונות ובהמשך נראה גם את האופן בו נעשה שימוש ברפואה בצלילים גם בבתי החולים בביג׳ין במאה ה 20.

ששת הצלילים בהם נעשה שימוש בסדרה הפופולרית מתועדים אחורה למאה השביעית ומיוחסים לרופא והאלכימאי הדאואיסטי המפורסם סן סי מיאו. אביא כאן לפניכם את התרגום מחיבורו העוסק בריפוי באמצעות ששת הצלילים.

  • "הכבד ועונת האביב משוייכים ליסוד העץ, הצליל Xu בימות האביב יבהיר את הראיה ויביא להקלה בכל מחלה סטגנטיבית ממנה סובל הכבד ומבעיות הקשורות בחסימה אנרגטית בערוץ עליו האיבר מפקח…"
  • "הלב ועונת הקיץ משוייכים ליסוד האש, הצליל He בימות הקיץ ינקה את האש של הלב המביאה ללהט יתר…"
  • "הריאות ועונת הסתיו משוייכים ליסוד המתכת, הצליל Si בעונת הסתיו יביא להקלה במחלות הנובעות מעומס בריאות, ישחרר צער הנאגר ברקמות ויביא להקלה בבעיות עור הנובעות מצורך של הגוף בפינוי פסולת …"
  • "הכליות ועונת החורף משוייכים ליסוד המים, הצליל Chui בעונת החורף ירגיע את הכליות וישיב להן את הזרימה השקטה והבריאה. החיות של הגוף כולו תלויה באנרגיה זורמת הנובעת מג'ינג הכליות…"
  • "הצליל Xi יועיל תמיד בכדי לשחרר חום עודף, הפקתו בזמן הנשיפה תתרום לאיזון המחמם המשולש…"
  • "בכל ארבעת עונות השנה הפקת הצליל Hu תשפר את תפקודם של איברי האדמה כולם קרי, הטחול הלבלב והקיבה ובכך תשפר את העיכול וספיגת המזון וכתוצאה מכך יתחדש כוחו של הגוף כולו…"

שימוש בצלילים מרפאים בבתי חולים בסין

חשוב לציין שבבתי החולים בסין נעשה שימוש בצלילים שונים מאלה המוזכרים בכתבים העתיקים ואותם נפגוש בסדרת ששת הצלילים המרפאים. גם לצורך מחלות כרוניות שונות, אך בעיקר לריפוי סרטן נצבר ניסיון רב החל מסוף שנות השמונים ועד סוף שנות התשעים של המאה העשרים. החשיבות של התקופה הזאת ותרומתה נעוצה בעיקר בתיעוד נרחב בשני בתי חולים בבייג'ין – האי דיאן Hai Dian ושי יואן Xi Yuan ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת בבית החולים האוניברסיטאי בהאינאן.

בבתי חולים אלה נעשתה עבודה שבמקרים מסוימים הייתה משולבת ברפואה סינית מסורתית, צמחי מרפא או דיקור במקביל לצ'י קונג שבמסגרתו נעשה הטיפול בצליל. במקרים אחרים בשילוב עם טיפולים אונקולוגיים מערביים. בדיקות בכלים קבילים לפי סטנדרטים רפואיים מערביים מקובלים מאפשר בחינה של האפקטיביות של הטיפול בצלילים באופן שבעבר לא היה קיים ולצערנו משנת 2006 גם אינו מתקיים בסין עקב חוסר בתקציבים לבחינה מעמיקה של טיפולים שאין להם אופק כלכלי מזהיר או אפשרות לרישום פטנט מסחרי.

התוצאות של מעקב בהדמיות אחר קצב התקדמות הריפוי של מטופלים ששילבו טיפול בצלילים מרפאים היה ללא השוואה עם חבריהם שטופלו רק ברפואה מסורתית או רק ברפואה מערבית. לכן כיום מקובלת ההפניה לטיפול בצלילים במרפאות של צ'י קונג רפואי כטיפול יחידני או כהשלמה לטיפול בחולים שאובחנו עם גידולים שפירים או ממאירים.

רופאים מודרניים המשלבים צלילים מרפאים בעבודתם

להלן שתי דמויות ראויות לציון של רופאים מודרניים ששילבו בעבודתם את הצלילים המרפאים וכל אחד מהם פיתח שיטה מבוססת על מסורת העבר, אך ממוקדת יותר מבחינת המטרות ופשוטה יותר ללימוד וביצוע בידי המטופל שאינו מיומן בתרגול צ'י קונג. שתי השיטות כיום משמשות מגדלור המכוון את דרכם של רבים מהמרפאים העוסקים בתחום בימינו.

ד"ר זהי שן גוו התבסס על הספרות מ- 1 עד 11 בשפה הסינית המדוברת (מנדרין). הרעיון הוא שבהגייתם ניתן יהיה בקלות לרכז את התודעה של המטופל לאיבר או אזור ספציפי בגוף. בשיטתו נעשה שימוש בהגייה של צליל בודד בכדי לנקות אנרגטית ולפתוח את החסימות שנרשמו באיבר או במסלול המרידיאן עליו הוא מפקח. בשיטתו תמיד נעשה שילוב של שימוש בצליל בכדי לטהר ולנקות, ובהדמייה של שאיפת אור וצבע בכדי לחזק את האיבר לאחר הטיפול בצליל.

ד"ר זהי גאנג שהא היה תלמידו המובהק ולימים הביא את שיטתו לארה"ב והציג בפני העולם המערבי לראשונה את הטיפול המשולב בצליל, נקודות לחיצה או דיקור ודמיון מודרך המשלב שאיפה של אור וצבע ונשיפה תוך הגייה של צליל בודד הממוקד באיבר המטרה לפי צרכי המטופל.

למידע על >> סדנת צלילים מרפאים

עקרונות בסיס המשותפים לכל השיטות

  • עבודה עם צלילים כדרך לניקוי צ'י פתוגני, פיזור סטגנציות, שטיפה של רגשות שנרשמו באיברים.
  • עבודה עם לחיצות או דיקור בכדי ליצור זרימה מוגברת של צ'י בערוצים בהתאם למצבו של המטופל.
  • עבודה עם דמיון מודרך בכדי לחזק את האיבר לאחר הטיהור בשאיפה של צבע ואור בהתאמה.
  • תרגול סדרה מחזקת ומאזנת כחלק מהטיפול היומיומי מעבר לעבודה עם צליל וצבע.

ראוי לציין שגם בשיטתה של גוו לין (צ'י קונג הליכה) נעשתה עבודה של טיהור כעשרים דקות לפני כל סשן של הליכה בתנועת למשוך למטה את השמים כולל שטיפה עם הצליל "הההאאא…" (יורד מגבוהה לנמוך) בכדי לשטוף את הגוף מצדו הקדמי, האחורי וציר האמצע ולשחרר צ'י פתוגני מהאיברים. לאחר מכן חיזוק הגוף בתרגול סדרה או עם סרגל טאי צ'י (מקל אותו מסובבים בנקודת הלאו גונג) ועבור מי שמתקשה לעמוד ולתרגל, בטיפול של הקרנת אנרגיה ולחיצה בנקודות המחזקות מערכתית את המטופל.

3 דרכים להגיית צליל

ישנן שלש דרכים להגות צליל וכל דרך משמשת למטרה שונה:

  1. צליל יורד (ממנעד גבוה לנמוך) משמש לשטיפה וטיהור של האיבר.
  2. צליל ישר (שומר על פיצ׳ קבוע) משמש לאיזון האיבר ושיפור הזרימה האנרגטית.
  3. צליל יורד ועולה (ממנעד גבוה לנמוך ובחזרה) משמש לחיזוק האיבר.

הערה חשובה: אם המטופל\ת סובלים מצניחת איברים אין לעבוד עם טיהור בצליל שיכול להחמיר את המצב. לשם דוגמה צניחה של הרחם, שלפוחית השתן או הרקטום היא סימן לחולשה מערכתית ואז יש לחזק ולהזרים אנרגיה לאיבר המותש ולא לרוקן אותו אנרגטית!

להלן טבלה המרכזת את הצלילים לטיפול בסרטן ובה תמצאו את הצלילים בהם נעשה שימוש במחלקות בבתי החולים שהוזכרו בתחילת הפרק עם חלוקת כל צליל לאיזה איבר מטרה הוא פונה ואופן ההגייה הנכון של כל צליל.

מעבר לכך שווה להזכיר כי הסינים עושים אבחנה בין איברי הזאנג (יין) לאיברי הפו (יאנג). הדבר בא לידי ביטוי במספר החזרות. כהכללה המספרים הזוגיים נחשבים מספרי יין והאי זוגיים יאנג. טיפול באיבר יאנג מקסימלי יהיה 9 כפול 9 קרי, 81 חזרות ובאיבר יין 8 כפול 8 קרי, 64 חזרות.

טבלה מרכזת לטיפול בחולים אונקולוגיים בצלילים מרפאים

יסוד העץיסוד האשיסוד האדמה יסוד המתכתיסוד המים
שיוך צליל לאיבר זאנגהצליל גוו

לטיפול בכבד

הצליל זהנג

לטיפול בלב

הצליל גונג

לטיפול בטחול ובלבלב

הצליל שאנג לטיפול בריאות הצליל יוו לטיפול בכליות
שיוך צליל לאיבר פוהצליל גוו

לטיפול בכיס המרה

הצליל זהנג

לטיפול במעי הדק

הצליל גונג

לטיפול בקיבה

הצליל שאנג לטיפול במעי הגסהצליל יוו לטיפול בשלפוחית השתן
טיפול בסרטן או גידול שפיר באיברים נוספיםלטיפול בגידים ובפשייה קרישי דם וגידולים דמיים כגון קברנומההוושט

ושרירי הבטן

גידולים סרטניים או שפירים בשד, מחלות עור, סרטן המעי או רקטליגידולים סרטניים או שפירים במוח, רחם ושחלות וגידולים בצוואר הרחם, פרוסטטה מוגדלת ממאירה או שפירה
צליל וצורת ההגייה הנכונהGuo

“guuoooo..”

Zheng

“Joooonng..”

Gong

“Gooonng..”

Shang

“Shaaanng..”

Yu

“Yiiuuuu..”

 

טבלה המרכזת את הצלילים בהם נעשה שימוש בסדרה הפופולרית

 

הצלילאופן ההגייההשיוך לאיבר
Xusheeeeeמאזן את הצ׳י של הכבד
Hehhhiiiiiiiiמאזן את הצ׳י של הלב
Huwhoooooמאזן את הצ׳י של הטחולֿ והלבלב
SIsssseeeמאזן את הצ׳י של הריאות
Chuichrreeeמאזן את הצ׳י של הכליות
Xishiiiiiiiiiמאזן את הצ׳י של המחמם המשולש

 

טאי צ'י – עקרונות מנחים

טאי צ'י צ'ואן – עקרונות מנחים לתרגול

ישנם כמה עקרונות מנחים בתרגול טאי צ'י צ'ואן. ההנחיות המובאות לפניכם מגיעות מפיו של יאנג שנג פו, מבכירי המורים במאה העשרים, כפי שהוכתבו לתלמידיו במגמה להניח חמש אבני יסוד לתרגול הפורם.

אמנם בטאי צ'י צ'ואן יש זרמים רבים ולכל מורה דגשים ושיטות אימון משלו, אך העקרונות האלה כללית נכונים לכל מתרגל ללא קשר לסגנון או לבית הספר אליו הוא משתייך. עקרונות אלה משקפים נאמנה גם את מה שלמדתי ממורי – מאסטר יאנג ג'ווינג מינג, המתמחה ביאנג סטייל טאי צ'י הנגזר מסגנונו של יאנג באן הו.

כפי שניתן לראות מהמנח בתמונה יאנג שנג פו היה ידוע בסגנון רחב ופתוח בו כל תנועות הפורם מבוצעות בתנועה גדולה (large circle) שנועדה לחזק את ההשתרשות לקרקע אצל המתרגל בראשית דרכו.

  1. בזמן התרגול הראש צריך להיות כמו תלוי על חוט, מרחף מעל הגוף ומונח תמיד מעל מרכז הכובד של הגוף (הדאן טיין התחתון), יש להקפיד שהראש לא יהיה מוטה קדימה בכפיפה כאשר הצוואר תמיד משוחרר ורך. למרות התנועה המתמדת בפורם יש להקפיד על חיבור למרכז הכובד. הנשימה ברובה מתבצעת כאשר השאיפה היא מהאף והנשיפה מהפה. הפה עצמו משוחרר, פתוח מעט אך לא נראה כפתוח בכדי לאפשר עבודה עם הצלילים הא והן. (the hen and ha sounds – hidden secret of taiji power).
  2. הגוף עצמו נינוח, אך שומר על זקיפות, כאשר עצם הזנב – weilu מכוון הישר לריצפה וכתר הראש -baihui מכוון כלפי מעלה לשמים. הכתפיים משוחררות ותלויות נמוך וללא מאמץ. כאשר הקשת של השכמות משוחררת ומכנסת מעט את בית החזה, דבר המאפשר גמישות בתנועה וזרימה אנרגטית המאפשרת לכוח המתפרץ להגיע לידיים ללא הפרעה.
  3. כל מפרקי הידיים צריכים להיות משוחררים, המרפקים פונים ברכות כלפי מטה בתנועות דחיפה או תקיפה כאשר כפות הידיים רכות ומעוגלות טיפה. יש להשתמש בתודעה בכדי לשמור על זרימה נכונה בתנועה המתחילה מכפות הרגליים, נשלטת ע"י האגן ומקבלת ביטוי בידיים. עם חלוף החודשים והשנים התנועה הנכונה נעשית הרגל המאפשר תגובה מהירה המשמרת את עקרונות התנועה ומאפשרת לצ'י להגיע לקצוות הגוף ללא מאמץ וללא פגיעה באזורים הרגישים כגון: המפרקים והגידים.

  4. יש להבחין בברור בין המשמעותי ללא משמעותי. אמירה זו מתייחסת בעיקר להטיית המשקל מרגל לרגל תוך כדי תנועה. בכתבים העתיקים הדבר נאמר באופן הבא "distinguish substantial from insubstantial". כאשר אנו מעבירים משקל, הגוף נבנה על רגל אחת והרגל השניה נעשית "ריקה" דבר המשחרר אותה לפעולה קרי, צעד או בעיטה. שמירה על פריסה נכונה של המשקל מאפשרת יציבות ושליטה גם בזמן התקפה וגם בזמן נסיגה.

  5. ההתייחסות לרגליים היא עקרון משמעותי ביותר, הרגליים הם המנוע האסטרטגי ושימוש נכון בצעדים מאפשר זווית גישה נכונה בזמן התקפה השומרת את יריבך מלפגוע בך בהתקפת נגד, מאפשרת שימוש בצ'י נה במינימום שימוש בכוח והופכת את הרגליים לכלי ראשון במעלה שעל פי רוב קובע את תוצאות הקרב. יש להבחין בין סוגי הבעיטות (בעיטת עקב מול הפרדת הרגליים בפורם), אך בכל מקרה הרגל חייבת להיות משוחררת ויש להוליך את הגוף אחר התודעה (הכוונה intention). המקום אליו התודעה מכוונת הוא המקום אליו הצ'י הולך. ללא צ'י, אף שהרגל חזקה הבעיטה תהיה חסרת עוצמה.

 

אולי יעניין אתכם גם:

תירגול בכאבי גב

לימודי צ'י קונג

עבודה פנימית – Neigong

התרגול בעולם הצ‘י קונג מתחלק לעבודה פנימית מול עבודה חיצונית. העבודה הפנימית הנה חלק מעולמם של המתרגלים לשם בריאות ואריכות ימים, אך גם בעולם אמנויות הלחימה התרגול הפנימי משמש לצורך בנייה של עצמה המונעת ע“י האנרגיה הפנימית ולא מכוח השרירים. ישנה חלוקה בין סגנונות קשים – hard style כגון: קרטה או איגרוף תאילנדי, בהם נעשה שימוש בכוח פיזי המונע ע“י שימוש בשרירי הגוף, לבין סגנונות רכים – soft style כגון: טאי צ‘י צ‘ואן, בהם העצמה מושגת ע“י טיפוח האנרגיה הפנימית המכונה ג‘ין Jin והיכולת להוציא כוח מתפרץ המונע ע“י צ‘י המכונה פה ג׳ין Fa Jin.  

בכדי לפתח את היכולות הפנימיות יש שלושה מרכיבים חיוניים עליהם יש לעבוד:

  1. בניה של צ‘י במרכז האנרגיה – הדאן טיין בכמות המאפשרת ביטוי עצמה מתפרצת.
  2. יכולת ההנעה של האנרגיה בגוף, קרי תרגול הגוף עצמו לצורך פתיחה של ערוצי האנרגיה.
  3. תרגול התודעה להוליך את הצ‘י בערוצי האנרגיה כרצוננו לתוך הגוף פנימה ומחוצה לו.

הטכניקה איננה נרכשת בקלות ויש לעבוד בשלבים ולפתח בהדרגה את היכולות עם הזמן

את הבסיס לשיטה הניח דה מו או כפי שהוא מוכר במערב בודהידארמה, נזיר הודי שנדד לסין והשתקע במנזר שאולין. היום התפרסם שמו של מנזר שאולין בזכות רמה גבוהה של אמנויות הלחימה הנלמדות בו ובמיוחד אמנויות הלחימה הרכות המשלבות עבודה פנימית ותרגול צ‘י קונג המבוסס על שתי הסדרות שהן משנתו של דא מו והן: יי ג‘ין ג‘ינג Yi Jin Jing, המבוססת על סדרה של 12 תנועות לחידוש הגידים והמפרקים, לימוד הנעת הגוף בתרשים זרימה בו כל תנועה מותחלת מהרגליים, נשלטת ע“י האגן ומקבלת ביטוי סופי בגפיים. הסדרה השנייה הנה סי שוי ג‘ינג XI Sui Jing, זוהי סדרה תודעתית שמשמשת לצורך שטיפה והתחדשות של המוח, מוח העצמות והמערכת ההורמונלית. בסדרה זו אין רצף תנועות כלל והעבודה היא תודעתית בלבד.

סדרת יי ג‘ין ג‘ינג מעצימה ובונה אנרגיה יאנגית בגוף ובונה את הגוף לקראת עבודה עוצמתית והוצאת ג‘ין מתפרץ מבלי לפגוע בגופנו, דבר שקורה בהכרח כאשר הגוף אינו פתוח וזורם והגידים והמפרקים אינם יכולים לשאת את העוצמה. אך עבודה יאנגית לאורך שנים בפני עצמה תגרום לצריכת חמצן מוגברת ולבלאי המוביל להזדקנות מואצת של הגוף, כאשר מדובר בדרך חיים של אימון אינטנסיבי לאורך שנים. לכן נדרש איזון וסדרת סי שוי ג‘ינג נועדה לעשות בדיוק את זה; להעצים את האנרגיה היינית של הגוף ולהביא לאיזון המאפשר בניה של העצמה התודעתית, האנרגטית והפיזית לאורך שנים רבות. סדרת סי שוי ג‘ינג הייתה סדרה סודית והועברה אך ורק בתוך המנזרים לתלמידים ראויים שזכו לאמונו של המאסטר לאחר שנים רבות. כיום משנות השמונים של המאה הקודמת החלו חומרים אלה להיות נגישים יותר ובסופו של דבר תורגמו חלק מהכתבים העתיקים גם לאנגלית ובכך נעשו נגישים גם במערב. במקור הסדרה נועדה בכדי להגיע להארה או לחיי נצח, אין הכוונה לחיים שאין להם סוף, אלא לחיים בהם כל רגע הוא נצחי מאחר ואתה נוכח בו במלוא הווייתך. כיום רוב המתרגלים שיטה זו עושים זאת לשם אריכות ימים בבריאות איתנה.

האמת היא שבלי הדרכה של מורה מיומן אין באמת דרך ללמוד מטקסט כלשהו תרגול מסוג זה, ליווי של מורה שידריך את התלמיד שלב שלב הכרחי בכדי להגיע לרמה גבוהה של עבודה אנרגטית פנימית. מאסטר צ‘אנג סן פנג כותב כי מי שיתרגל אמנויות לחימה ללא העבודה הפנימית הישגיו יהיו רדודים מאוד ולוחם המתבסס על כוח השרירים גופו נעשה ריק בזקנתו ואינו מאריך ימים. את המחיר על שנים של תרגול הגוף משלם כאשר היצור ההורמונלי פוחת ואיתו היכולת לשמר את מסת השריר. כמו כן מוח העצמות נעשה צהבהב ואיכות הדם והצ‘י נפגעים עקב הזדקנות העצמות ככל שהגוף מתבגר.

השלב הראשון:

לימוד עקרונות התנועה הנכונה ועבודה זורמת של הגוף, פתיחת החסימות האנרגטיות ברמה הפיזית. איכות זו מושגת ע“י תרגול של כמה שנים של מה שמכונה צ‘י קונג פשוט simple Qigong. במנזר שאולין נוהגים לתרגל את סדרת שמונה יחידות הרקמה, צ‘י קונג העגור הלבן וסדרות פשוטות דומות במשך שנתיים עד שהגוף ”נפתח“ ומאפשר זרימה אנרגטית ללא חסימות.

גם הפורם של הטאי צ‘י משמש בשנים הראשונות של הלימוד כסדרת צ‘י קונג ארוכה אותה מתרגלים לכל הפחות שנתיים באיטיות, תוך דיוק נבנה עד להשגת תנועה זורמת ונכונה בכל תנועה ותנועה. הפורם הארוך של היאנג סטייל טאי צ‘י מורכב מ 113 תנועות ובכדי לבצע את כולו ברצף דרושות כ 25 דקות.

במקביל יש לתרגל שתי מדיטציות:

המעגל המיקרוקוסמי שמטרת תרגול זה היא בנייה של האנרגיה בדאן טיין המהווה מעין ”מצבר“ בו הצ‘י נאגר. ללא רזרבות צ‘י מספקות קשה להגיע ליכולת לעבוד עם צ‘י בין אם לצורכי רפואה או לצורך לחימה. כמו כן לימוד כיצד להזרים את האנרגיה בשני הערוצים הראשיים – הערוץ השולט governing vessel והערוץ המכיל conception vessel. מיומנות זו חייבת להירכש לפני שניתן להתקדם לשלב הבא. השם המעגל המיקרוקוסמי ניתן לתרגול זה משום שהסינים רואים את האדם כמיקרוקוסמוס. הפרינאום נקרא קרקעית הים sea bottom או חווי יין שמשמעו המילולי מפגש היין. החלק העליון של הראש נקרא שמים heven או באי חווי  שמשמעות השם מילולית הנה מאה מפגשים. שתי נקודות אלה הן כמו הפלוס והמינוס או היין והיאנג והזרימה בין שני הקצוות האלה כמו טוענת את הבטרייה האנושית. אנרגיית החיות או הביו-אנרגיה המכונה ברפואה הסינית צ‘י, יכולה לשמש לצורך הקרנת אנרגיה לשם ריפוי או לקבל ביטוי בצורת מכה קטלנית החודרת לעומק הגוף וגורמת נזק רב לרקמות והאיברים הפנימיים למרות שאינה מותירה חבורה חיצונית.

המדיטציה השנייה נקראת נשימה אמבריונית, זהו תרגול המשמש בכדי לבנות חיבור אל התודעה הגבוהה הנובעת מהדאן טיין העליון הממוקם במרכז המערכת הלימבית בין שתי האוזניים במרכז הגולגולת. המטרה היא לרכוש שליטה על התודעה והמחשבה. בעולמם של מתרגלי צ‘י קונג יש אבחנה בין שני סוגי תודעה – התודעה הרגשית emotional mind והתודעה הגבוהה wisdom mind. המחשבות הנובעות מהתודעה הרגשית מניעות את האדם לכאוס מחשבתי וחשיבת יתר המונעת ממנו להיות קשוב ולהשתמש בתודעתו הגבוהה, זו האחרונה יש בה את היכולת להנחות אותך למצב הכרתי פעיל בו יש נוכחות הכרתית ולא פיזור מחשבתי.

את עולם היין והיאנג ניתן להגדיר בכל צורה של הפכים: יום ולילה, זכר ונקבה, מאמץ והרפיה וכולי על זו הדרך, אך הגדרה שעשויה להועיל יותר מכל להבין את המדיטציה האמבריונית היא האבחנה של הוויה being מול עשיה doing. בעוד שהחשיבה הרגילה משולה לדיבור בתוך הראש, העבודה שנעשית במדיטציה האמבריונית היא הקשבה פנימית המחייבת השקטה של החשיבה ושל הרגש.

זוהי למעשה נוכחות ולא עשיה, שליטה על המחשבות ובנייה של היכולת לרוקן את הראש ממחשבות המונעות ע״י התודעה הרגשית, מחשבות אלה תופסות את ”המסך הפנימי“ עבור מרבית בני האדם, רוב עד כל היום כולו. ההקשבה הפנימית מאפשרת ל“ידיעות“ לצוף להכרה. ידיעה זו איננה באה ע“י מאמץ חשיבתי, היא צפה ללא הליך חשיבתי או ויכוח ודיון פנימי.

כל אדם שמתרגל ומחובר לאני הגבוה שלו מכיר את האיכות המיוחדת של הידיעה הזאת שבמקרים רבים איננה מבוססת כלל על השכלתך, ניסיונך בחיים או תובנה במובן הרגיל בו אנו נוהגים להשתמש במושג תובנה.

השליטה בתודעה יושבת בבסיס של שיטתו של דה מו ובלעדיה התרגול של הסדרות או פורם הטאי צ‘י הם ברמה חיצונית בלבד ובכדי להבין את שיטתו תלמידיו מציעים משל בו התודעה משולה לגנרל הנותן פקודה לחייליו – הם הצ‘י, לבצע פעולה בשטח שהוא הגוף.

לפיכך תרשים הזרימה הנכון לכל תנועה בתרגול יהיה:

תודעה – אנרגיה – תנועה

עקרון זה מיושם בכל תנועה ותנועה בסדרות צ‘י קונג מתקדמות או בפורם טאי צ‘י צ‘ואן. הטעם הוא שכאשר התודעה מפוזרת היא איננה מאפשרת תנועה עצמתית וממוקדת וזאת עקב העקרון הפשוט: where the mind goes the qi flows. משמעות האמירה הזו היא שהצ‘י ממוקד במקום בו התודעה נמצאת, כאשר התודעה מפוזרת הצ‘י מפוזר והתנועה נעשית ”ריקה“.

האמת היא שהמדיטציה האמבריונית היא הרבה מעבר לכלי לצורך רכישת מיומנות זו והיא נועדה לאפשר לאדם גילוי עצמי וחיבור למהותו הפנימית העמוקה או חיבור לשורש נשמתו או לעצמו המקורי. עם זאת תרגול הנשימה האמבריונית משמש כלי יסודי בתרגול יי ג‘ין ג‘ינג וכן אצל מתרגלי טאי צ‘י צ‘ואן רציניים, בכדי לרכוש את המיומנות הנדרשת על מנת להגיע לתרגול עוצמתי ולתנועה הנובעת מבפנים החוצה אל מעבר לגוף ואף לחדור לגופו של המטופל או היריב בהתאם לכוונה ולצורך השעה.

בשלבים מתקדמים יותר לאחר שרכשנו שליטה בסיסית, ניתן לשלב הנעה אנרגטית במעגל המיקרוקוסמי עם הנשימה האמבריונית, אך בזמן בו התלמידים נמצאים בשלב רכישת הכלים נכון לעבוד בהפרדה ולתרגל כל תרגול בנפרד אין דרך לדלג מעל הכרח זה ולכן שלבי הלימוד הנכונים יהיו:

  1. לימוד סדרה מתקדמת או פורם תוך תשומת לב לתנועה, השתרשות, מנח הגוף והיציבה.
  2. תרגול המעגל המיקרוקוסמי בפני עצמו בישיבה ללא תנועה כאמצעי לבנייה של צ‘י בכמות מספקת שתאפשר עבודה עוצמתית מבוססת אנרגיה פנימית ולא כוח הנובע מהשרירים.
  3. תרגול נשימה אמבריונית ככלי להשגת השליטה על התודעה, השקטה של הרגש ורכישת היכולת לעבוד עם תודעה ממוקדת לאורך זמן המאפשרת מיקוד או הולכה איכותית של הצ‘י.
  4. לאחר רכישת שלושת הכלים האלה ניתן לשלב את המרכיבים במדיטציה, בתרגול סדרה או בתרגול פורם הטאי צ‘י צ‘ואן או כל אמנות לחימה רכה אחרת ואף בעבודה לשם ריפוי בהקרנות אנרגיה, קרי הנעת הצ‘י בגופו של אדם אחר באמצעות התודעה של המטפל.

בפרק הבא נרחיב על כל אחת מהמדיטציות ובפרק שאחריו ניגש לדרך הנכונה להכשיר את הגוף לתרגול סדרות מתקדמות או טאי צ‘י צ‘ואן. בפרקים הבאים ננסה לפרוס בפניכם מפה שתעזור לכם להגיע להעמקה בתרגול ולבניית היכולות הדרושות בכדי להגיע לרמה גבוהה בצ‘י קונג או טאי צ‘י צ‘ואן. רמה שמאפשרת לתודעה לשלוט בגוף, העקרון הוא שהתודעה מובילה את הצ׳י המניע את התנועה. בתחילת הדרך במקרה הטוב התודעה מתלווה לתנועה ורק אז בעקבות התנועה הצ׳י מורגש. זהו שלב הכרחי בהתפתחות ואין דרך ללמוד את סדרות היסוד מבלי לעבור דרך התחנה החשובה הזאת. שליטה בצ'י והיכולת להניע אנרגיה ממרכז האנרגיה אל קצוות הגוף ובהמשך מעבר לגבולות גופנו, הנה מיומנות גבוהה הנרכשת עם הזמן וכמה וכמה שנות אימון דרושות בדרך כלל לפני שהתלמיד מצליח להביא יכולת זו לידי ביטוי מעשי נשלט, בין אם לצורך רפואה אנרגטית או כלוחם המתמחה באומנויות לחימה רכות.

למידע נוסף:

מה זה צ'י קונג?

מה זה צ'י קונג – הגדרה רחבה

 

צ'י קונג מהווה אחד מארבעת הענפים העיקריים ברפואה הסינית, למעשה זוהי הגדרה רחבה שכוללת בתוכה סוגי תרגול רבים ואסכולות שונות, אך המשותף לכולם זה העבודה עם צ'י. אנסה לענות בקצרה מה זה צ'י? ניתן לתרגם את המושג כאנרגיית חיות או אולי מדויק יותר לומר, כמונח מדעי, ביו-אנרגיה.

מה זה צ'י קונג

ברפואה הסינית האנרגטית בדומה לדיקור או אקופרסורה, גם הצ'י קונג הרפואי עובד על אותו תרשים הזרימה האנרגטי ולכן ניתן לראותו כחלק ממשפחת השיטות המוגדרות כ- meridian derived medicine והיכולת לצבור, לאגור או להניע את הצ'י זהו הקונטקסט בו נכון להבין את ההגדרה צ'י קונג, מיומנות בעבודה עם צ'י או אם תרצו ביו-אנרגיה.

ישנן ארבע אסכולות מרכזיות בעולם הצ'י קונג והן נבדלות במטרה ובדרכי הפעולה, אך כאמור הן כולן פועלות מתוך אותה התובנה של המבנה האנרגטי האנושי. כמובן שניתן לחלק לתת חלוקות, אך בהגדרת מאקרו ארבעת המטרות מהן נובעות כולן תהיינה:

  1. צ'י קונג תודעתי לשם התפתחות אישית, הארה ופיתוח יכולות ספיריטואליות.
  2. צ'י קונג מעולם אמנויות הלחימה שנועד להגנה או התקפה באמצעות עוצמה אנרגטית.
  3. צ'י קונג רפואי ובו שימוש בסדרות תרגול, דמיון מודרך והקרנות אנרגיה לשם ריפוי הגוף.
  4. צ'י קונג לשם אריכות ימים, נגזרת זו חדשה-עתיקה ומקורה בצ'י קונג לשם הארה.

 

אז מה זה צ'י קונג מבחינת הכשרה? מתרגל שיטת צ'י קונג שחפץ להגיע לרמה גבוהה נדרש להקדיש כשעה ביום לכל הפחות לתרגול סדרות הבסיס במשך כמה שנים לפני שיוכל באמת לחוש ולשלוט בזרימה האנרגטית בגופו ואז הוא יכול להתחיל להתמחות בצ'י קונג רפואי, צ'י קונג לאמנויות לחימה או צ'י קונג תודעתי. אך את היתרונות הבריאותיים הפשוטים כגון שיפור בגמישות, ביציבה, ברמות הכאב ביום יום, שיווי המשקל ובעיקר ברמת האנרגיה ביום יום הוא על פי רוב חווה על בשרו כבר בשנה הראשונה לתרגול.

במהלך שלושת המחזורים הראשונים של קורס הכשרת מדריכי צ'י קונג בישראל ערכנו סקר בקרב תלמידי הקורס המקיף מכלולי בריאות רבים ולאחר סמסטר אחד בלבד (ארבעה חודשי תרגול) חולקו לסטודנטים שאלונים שמהם ניתן להתרשם מהשיפור הממוצע אותו הם חוו. לקריאת סיכום הסקר המלא לחץ כאן.

 

 

 

צ׳י קונג – האם זאת רפואה תלויית מינון?

במסגרת קורס הכשרת מדריכים במדיקל צ׳י קונג ישראל ערכנו מחקר בקרב הסטודנטים. בעבור רובם תכנית הלימודים הביאה אותם לתרגל כמה שעות שבועיות של פעילות גופנית מתקנת חדשה, כעבור ארבעה חודשי תרגול נבחנה השפעת התרגול ברמת האנרגיה, הבריאות הכללית, שיפור בתנועה וביציבה, התמודדות עם כאבים כרוניים ועוד. לפניכם סיכום מה ענו מעל 100 סטודנטים.

בתצלום זה תלמידי מדיקל צ׳י קונג ישראל מחזור שלישי 2017 המסיימים השנה.

זמן התרגול הממוצע הוא כ 45 דקות ורוב התלמידים תרגלו כ 2-3 פעמים בלבד במהלך השבוע מעבר לכשעתיים תרגול בשיעור כך שהממוצע עומד על כארבע שעות שבועיות של תרגול כולל התרגול בקורס. לכל אדם קצובות 168 שעות אותן הוא משקיע כפי ראות עיניו וצרכיו מידי שבוע, במאמר זה נבחן את תוצאות המחקר ונראה האם ארבע שעות של צ׳י קונג רפואי הן השקעה משתלמת.

הפרמטרים אותם העמדנו לבחינה עצמית הם:

  • האם חל שינוי מורגש ברמת האנרגיה
  • האם אתה חש שינוי מורגש ברמת השקט הנפשי
  • במידה והנך סובל מכאבים כרוניים האם יש שיפור ברמת הכאב
  • האם יש שיפור ביכולת התנועה ובגמישות הגוף בעקבות התרגול
  • האם יש לתחושתך שיפור ביציבה ובשיווי המשקל בעקבות התרגול

התשובות לשאלות אלו נמדדו בעיקר ע״י תחושתם האישית והחוויה בגוף ראשון של הסטודנטים בקורס.
כל התשובות התחלקו לניקוד מ 1 עד 4 באופן הבא : 1 = ללא שינוי 2 = הטבה קלה מאוד 3 = שיפור מורגש 4 = שיפור משמעותי.
על הקריטריון 4 שעות תרגול סדרות צ׳י קונג בשבוע ענו מעל 60% מהמשתתפים והתוצאות משקפות אותם. ראוי לציין כי נוכחנו שמי שתרגל יומיומי או קרוב ליומיומי חווה הטבה מאוד משמעותית בבריאות גופו ועבור מי שתרגל במהלך השיעור בלבד או פרקי זמן קצרים ובאופן לא סדיר חש הטבה אך זו היתה ברמה פחותה. בקיצור מסתבר שהגינה יפה בדיוק כמה שמשקים אותה.

 

 

 רמת האנרגיהשקט נפשיהפחתה ברמות הכאביציבה ושיווי משקלגמישות ויכולת התנועה
63% שיפור מורגש

34% שיפור משמעותי מאוד

2% ללא שינוי מהותי

1% הטבה קלה

37% שיפור מורגש

32% הטבה קלה

26% שיפור משמעותי מאוד

4% ללא שינוי מהותי

 

59% שיפור מורגש

26% שיפור משמעותי מאוד

10% ללא שינוי

5% הטבה קלה

64% שיפור מורגש

36% שיפור משמעותי מאוד

 

 

61% שיפור משמעותי מאוד

33% שיפור מורגש

4% ללא שינוי מהותי

 

תקציר ההיסטוריה של יאנג סטייל טאי צ‘י

קיצור תולדות הטאי צ‘י צ‘ואן

אנשים רבים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ‘י יאנג סטייל, רובם לשם בריאות ואיזון גוף – נפש.

המאמר הזה נכתב בכדי לתת מבואות היסטוריים קצרים שיעזרו למתרגלים לעשות סדר וכן יעזרו להבין את ריבוי הגרסאות הקיימות של הפורם. לעתים קרובות קורה שאדם למד תקופה עם מורה מסוים לטאי צ‘י ובבואו לתרגל במקום אחר או עם מורה אחר הוא מוצא קבוצה שמתרגלת פורם שונה מזה שהוא מכיר ורגיל לתרגל או אופן ביצוע טיפה שונה של התנועות. רבים שואלים אותי מה נכון? במאמר זה ננסה להבין את ריבוי השיטות לאור ההיסטוריה של אמנות מופלאה זו – טאי צ‘י צ‘ואן.

תקציר ההיסטוריה של יאנג סטייל טאי צ‘י

הכרות מעמיקה יותר עם ההיסטוריה של טאי צ‘י בכלל ויאנג סטייל בפרט תסייע למתרגל להבין מאיפה צצו הגרסאות השונות, מה מהותי ומה חשוב פחות בתרגול.

כמו כן חשוב להבין כי בין תלמידים המתרגלים טאי צ‘י לשם בריאות בלבד לבין תלמידים שלומדים טאי צ‘י צ‘ואן כאמנות לחימה פרקטית, יש הבדלי גישה מהותיים שישפיעו גם על היציבה, הנשימה, דרך התרגול ואף הפורם אותו המורה מלמד. כל אלה קשורים קשר אמיץ לקהל היעד ולמטרות התרגול של הקבוצה בה הנכם לומדים.

לפני שנסקור את הסגנון הפופולרי המכונה יאנג סטייל טאי צ'י נחזור למקורות הראשוניים של תרגול טאי צ‘י. סגנון זה נבע מתוך התפיסה הפילוסופית של היין והיאנג הנובעים כתנועה מאוזנת ודינמית שיוצאת מתוך הוו ג‘י Wuji או הריק. בתרגול צ‘י קונג אנו מתרגלים עמידה ריקה, העדר תנועה והעדר מאמץ כצורה פיזית של חיבור לוו ג’י Wuji (בכדי להבין יותר לעומק מושגים אלה תוכלו לפנות למאמר 'סטטיות מול דינמיות').

יסוד השיטה הנקראת טאי צ‘י צ‘ואן מיוחס לזנג סאן פנג בסביבות שנת 1100 לספירת הנוצרים, זאת למרות שטכניקות דומות ואף פורמים לתרגול דומים במהותם, התקיימו כבר בתקופת שושלת ליאנג כמה מאות שנים לפני זמנו של זנג סאן פנג שחי בתקופת שושלת סונג והתגורר בוו דאנג.

הסיפור על מייסד השיטה מתגלגל מתוך כתבי יד היסטוריים כך: ”זנג בן האלמוות היה גבוה וחזק… לבושו היה אך ורק גלימת נזיר דאואיסט בקיץ ובחורף כאחד… כוחו הרב אפשר לו לנדוד אלף מיל ללא שינה או מזון… הוא היה אוהב את הבריות, נעים הליכות ומכבד, אך עם זאת מנהגו היה לעסוק בענייניו כאילו ואין איש נמצא סביבו…“

קשה לומר מה באמת נכון ומה חלק מהאגדות של עולם אמנויות הלחימה הסיניות, אך דבר אחד ברור – הרושם שזנג סאן פנג השאיר על האנשים שפגשו בו היה אדיר והתהודה של סיפורים אלה נמשכה מאות שנים לאחר מותו.

אחרי זנג סאן פנג בשושלת היו תלמידיו שהיו פזורים במקומות שונים בסין. רק לשם דוגמה נמנה כמה מהבולטים שביניהם: שן טונג זהו שלימד במחוז וואן, שאו יו וג‘יאנג פה שלימדו במחוז הייבאי , וואנג זונג שלימד בשנחאי. כבר מדורות תלמידיו הראשונים נוצרה תת חלוקה ראשונית לשני סגנונות עיקריים – סגנון דרומי וסגנון צפוני.

ג‘יאנג פה היה זה שהעביר למשפחת צ‘ן את אמנות הלחימה הרכה. במשפחת צ‘ן הטאי צי צ‘ואן התגבש במשך ארבעה עשר דורות. עיקר הלימוד היה בתוך המשפחה. הם פיתחו את פורם הטאי צ‘י הארוך ואת האפליקציה המעשית כסדרה של שלשים ושבע התנועות המרכיבות את הפורם.

אף אצלם בתוך המשפחה נוצרה תת חלוקה לאחר כמה דורות לסגנון הישן והסגנון החדש. הסגנון החדש נולד מפיתוח של הסגנון הישן שבזמנו נקרא שלש עשרה הביטויים או שי סאן שי לאו ג‘יאה ועליהם התבסס הפורם המקורי. מפתח הסגנון החדש היה צ‘ן יו בן.

שן צ‘אנג שין המשיך את לימוד מסורת התרגול הישנה ולימד את בניו ואת קרובי משפחתו, אך יחידי סגולה בודדים מחוץ למשפחה זכו ללמוד ממנו אף הם ואחד מהם היה יאנג לו צ‘אן. בהמשך ממנו צמח הסגנון שאנו מכירים היום ביאנג סטייל טאי צ‘י. הפורם המקורי של יאנג סטייל טאי צ‘י מנה שמונים ושמונה תנועות ומאוחר יותר התרחב למאה ושמונה תנועות.

כדאי לבדוק >> סדנת טאי צ'י

השתלשלות היאנג סטייל

סגנון זה שהפך לפופולרי מאוד במאה השנה האחרונות בסין והחל משנות השבעים נפוץ גם בארצות המערב, החל ממאסטר יאנג לו צ‘אן. הוא נדד בנעוריו למחוז הייבאי ללמוד טאי צ‘י ממשפחת צ‘ן, כאמור רק בודדים מחוץ למשפחה זכו ללמוד אך הסודות הפנימיים נשמרו בתוך המשפחה.

יאנג לו צ‘אן התעורר לילה אחד ומצא את התלמידים בני המשפחה מתכנסים במבנה עץ ישן לתרגל את העבודה הפנימית שכללה הולכת אנרגיה באמצעות התודעה, הפקת צלילי “הההאא“ ו“ההן“ ותרגול נשימות שנועד להעצים את הג‘ין, עוצמה פנימית לצורך לחימה -martial power.

יאנג לו צ’אן היה לוחם בכל רמח איבריו ונקרא בפי רבים יאנג וו די, שמשמעו יאנג הבלתי מנוצח. הוא נהג להסתובב בסין ולקרוא תגר על אמני הלחימה הגדולים והמפורסמים. האגדה מספרת שלמרות שהוא השתתף במאות קרבות וניצח בכולם הוא מעולם לא פגע באיש מיריביו. בין אם זוהי אמת כפשוטה ובין אם זוהי אמירה מעולם האגדה יש בה משום עדות לטכניקה שיאנג לו צ‘אן פיתח וליעילות של אמנות הלחימה הרכה העומדת בבסיס של היאנג סטייל טאי צ‘י צ‘ואן.

כמו כן ניתן לראות קשר רעיוני בין הסיפור להגדרה העצמית של אמנות הלחימה הנובעת מהפילוסופיה העומדת מאחורי הטאי צ‘י כאמנות הפסקת הלחימה. המטרה היא לא לחסל את היריב אלא להפסיק את מלחמתו ולשלוט בסיטואציה.

ליאנג לו צ׳אן היו שלשה בנים, הבכור שביניהם נפטר בצעירותו ולשני בניו הנותרים הוא העביר את התורה כולה במסגרת לימוד מאוד נוקשה של אימון ללא פשרות. מספרים שהיה נוהג להעניש את בניו כאשר לא עמדו בדרישות האימון והתרגול שהציב. הגדול מביניהם היה יאנג באן הוו שהיה מאוד חזק והצטיין באופן יוצא דופן בלחימה חופשית – free fighting והצעיר יותר הוא יאנג ג׳יאן הוו.

יאנג באן הוו היה אדם מסוגר ומורה קשה ולכן היו לו תלמידים ספורים. מי שלימד הרבה והעביר לדור הבא את סגנון היאנג סטייל היה דווקא האח הצעיר יאנג ג׳יאן הוו שמזגו הנוח וחביבותו גרמו לרבים ללמוד אצלו את היאנג סטייל טאי צ׳י, לכן רבים ממורי הטאי צ‘י בדור הבא אחריהם היו מקרב תלמידיו של יאנג ג‘יאן הוו.

בכל אופן שניים מתלמידיו של יאנג באן הוו היו בעלי כישורים יוצאי דופן והמשיכו את לימוד הטאי צ‘י עם דגש על האפליקציה המעשית לצורך לחימה בסגנון הישן והם וו צ‘וואן יו שהעביר את הידע לבנו וו ג‘יאן יו וממנו צמח הוו סטייל טאי צ‘י wu style, כמו כן היה לו בן בשם זאו פנג שהמשיך את מורשת אביו ולימד את שיטתו אחריו.

יאנג ג‘יאן הוו העמיד תלמידים רבים ונהג להשתעשע עם תלמידיו כאשר הוא נלחם בהם עם מנקה אבק מנוצות בעוד הם אוחזים חרב או מוט. יאנג ג‘יאן הוו היה זה ששיכלל את אמנות הידיים המקשיבות שנקראת בפי רבים pushing hands ותלמידיו מספרים שבכדי לאמן את יכולתו להקשיב עם הידיים ולעקוב אחרי תנועת היריב, הוא היה מניח ציפור על זרועו.

בכדי להתחיל לעוף הציפור זקוקה לדחיפה קלה מאוד עם הרגליים ויאנג ג‘יאן הוו היה עוצם את עיניו ומנסה לחוש את רצונה של הציפור ובתנועה כמעט בלתי נראית כלפי מטה למנוע ממנה להמריא מזרועו ולעוף.

בנו הבכור של יאנג ג‘יאן הוו החל להתאמן כבר בגיל שש ושמו היה זאו שיונג, אך אנשים כינו אותו יאנג שאו הוו משום שהיה דומה לדודו באישיותו. אף הוא היה לוחם מהשורה הראשונה שהצטיין בלחימה חופשית ובדומה לדודו היה בלתי מנוצח. אף אצלו אישיותו ודרך הלימוד הקשוחה שהנהיג גרמו לכך שתלמידי טאי צ‘י לא נהו אחריו בהמוניהם והוא העמיד תלמידים ספורים בלבד.

בנו השלישי של יאנג ג‘יאן הוו היה דומה לאביו באופיו ולמרות שהחל להתאמן רק בשנות בחרותו ולפני כן לא גילה עניין רב באמנויות לחימה, גדל להיות אחד המורים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של יאנג סטייל טאי צ‘י. שמו היה זאו צ‘ינג אך הוא מוכר בעיקר בכינויו יאנג צ‘נג פו.

הוא הגדיר את צורת התרגול ואת דרך העמידה כפי שאנו מכירים כיום בטאי צ‘י צ‘ואן והנהיג את התרגול במעגל הרחב, הבינוני והקטן כאשר המעגל הרחב משמש בעיקר לצורך לימוד התנועה למתחילים וכן לתרגול לשם שיפור הזרימה האנרגטית, כאשר המטרה העיקרית היא בריאות ואריכות ימים. שיטה זו היא הקרובה ביותר לזו שרבים מהמורים מלמדים ונעשתה פופולרית אף במערב החל מאמצע המאה הקודמת.

כפי שראינו בתקציר היסטורי זה כבר בין שני בניו של מייסד היאנג סטייל טאי צ׳י קמו הבדלים בגישה, דיוקים שונים בעמידה ושינויים באינטרפרטציה המעשית של תנועות הפורם. ישנם מאות ביטויים שונים הלכה למעשה לצורך לחימה של שלש עשרה התנועות העומדות בבסיס הטאי צ׳י צ'ואן מראשיתו.

בשלב זה בוודאי מובן יותר מנין הגיעו הפורמים השונים והאמת היא שאין דרך אחת נכונה לתרגל טאי צ‘י, הסגנונות השונים כולם צמחו כענפים הצומחים מאותו הגזע והם שונים אך עקרונותיהם דומים בעיקרם.

משפט ששמעתי ממאסטר יאנג ג׳ווינג מינג יכול לא רק להסביר אלא אף להצדיק את קיומן של הגרסאות הרבות של הפורם והשיטות השונות שכולן נכנסות תחת ההגדרה הגדולה טאי צ׳י צ׳ואן. תלמידו הצביע על העובדה שכיום הקבוצה מבצעת באופן שונה את הפורם מהדרך אותה הוא עצמו למד מאותו מורה בעבר והתשובה הייתה: "אם אתה כעבור עשרים שנה עדיין מבצע את הסדרה בדיוק כפי שלמדת ממוריך אז אתה תלמיד גרוע…" מדוע? כי הטאי צ׳י חייב להתחדש ולהמשיך להתפתח בכדי להתאים לגילו נסיונו ויכולתו הפיזית של המתרגל.

תחילה יש ללמוד בשקדנות את הבסיס ממורה, אך לאחר שהידע הופנם ונרכש על התלמיד לעשות התאמות ולהופכו לשלו באמת.

רוח טובה ורצון כנה ללמוד ולשתף היא הדרך לקיים ולשמור את המסורת חיה ומתפתחת.
בתקווה שמאמר זה יעזור להביא להבנה וקרבה בין מתרגלי השיטות השונות.
אמיר פרלמן

עוד לקריאה: