שמונה יחידות רקמה – Ba Duan Jin

סדרה זו היא בין המוכרות ביותר והיא מתורגלת ע"י כמה מאות מיליוני בני אדם בסין ובעולם כולו.

אחת הסיבות לפופולריות של הסדרה היא פשטותה ויעילותה. התרגילים אינם מורכבים, קלים לביצוע וקלים ללימוד. למעשה ניתן לתרגל אותה בעמידה או בישיבה. מסיבות אלה היא יעילה מאוד גם לטיפול באנשים מבוגרים או בפצועים שאינם מסוגלים לתרגול בעצימות גבוהה עקב חולשה זמנית או זקנה. משך התרגול המלא כ 15-20 דקות.  

סדר התרגילים משמאל לימין כפי שהוא מופיע באיור שלפניכם:

בה דואן ג'ין סדר תנועות

לדחוף את השמים – הקשת – לדחוף שמים וארץ – תרגיל הפניית הצוואר – אגרופים\הבעת הזעם – שחרור הגב והצוואר –  כלב מקשקש בזנב – ניעור\הקפצת הגוף על הבהונות.

ראוי לציין שכפי שלמדתי את הסדרה ממספר מורים כולל מאסטר יאנג ג'ווינג מינג, סדר התרגילים היה שונה מזה שנראה באיור. זהו כנראה הסדר המקובל היום או לפחות כך אני מכיר אותו מכמה מורים שונים ולכן בחרתי להעביר את הסדרה באותו הסדר שהשתרש אצלי ואני מחשיב או מרגיש אותו כ"הסדר הנכון":

לדחוף את השמים – הקשת – לדחוף שמים וארץ – תרגיל הפניית הצוואר –  כלב מקשקש בזנב – שחרור הגב והצוואר – אגרופים\הבעת הזעם – תיפוס\הקפצת הגוף על הבהונות.

ההבדלים אינם באמת מהותיים ומאחר ויש ריבוי גרסאות הדבר החשוב באמת הוא להיצמד לאחת מהן ולהפנים את התנועה, כך שעיקר תשומת הלב תיפנה לחיבור נשימה ותנועה באיטיות, תוך הקפדה על העברות משקל נכונות. חשוב להיות קשובים ליכולת הנבנית ולא לנסות לדחוף את גופכם מעבר ליכולתו. הדגש המרכזי הינו על התנועה הפנימית – המתח המייצג את היאנג והשחרור המייצג את היין.

רקע כללי

הסדרה הומצאה, או לפחות מיוחסת, לגנרל יו פיי – Yue Fei שהיה מנהיג צבאי נערץ שכבות העם.

יו פיי שהוביל את הצבא הדרומי של סין בימי שושלת סונג (1103-1142) הוצא להורג בגיל 39 בלבד, אך הירושה שקיבלנו ממנו בצורת שמונה תרגילים אלו חיה עד היום וכנראה תמשיך לצבור מתרגלים נאמנים. על פי המסורת הסדרה הומצאה כחימום בוקר ללוחמיו, לחזק ולתחזק את גופם מידי בוקר על מנת שיהיו בבריאות מיטבית ובכושר שיא לקראת הלחימה וכן כדי לזרז את שיקומם של אלה שנפצעו בקרב.

שמה של הסדרה שמונה יחידות רקמה מדמה את שמונת התרגילים לרקמות המשי שהיו יקרות והלבשת אדם בהם הייתה מוסיפה להדרו של האדם. כך גם המתרגל את שמונת התרגילים לובש בריאות הראוי להתהדר בה ולשומרה כחפץ יקר. ראוי לציין שמי שאימץ את הסדרה בהמשך הם נזירים שלאחר שעות רבות של מדיטציה בישיבה סטטית נעזרו בה כדי להחזיר לגופם חיות וגמישות שנאבדת בהעדר תנועה.

במה הסדרה מטפלת?

מלבד חילוץ איברים ומתיחה של הגפיים הסדרה "פותחת" את חוליות עמוד השדרה ו"משמנת" מפרקים באופן עדין ולא תובעני ולכן מאוד מתאימה גם כחימום לקראת סדרות שדורשות עבודה אינטנסיבית יותר וגם כסדרה קצרה לתרגול יומי בפני עצמה.

בה דואן ג'ין לדחוף את השמים בישיבה

לפי גרסתו של מאסטר יאנג הנמנה על מורי ורבותי, האיברים הפנימיים העיקריים אותם הסדרה מאזנת ומחזקת הם: הלב, הריאות, הכבד, הכליות והטחול. כמו כן התרגול בעמידה מזרים צ'י דרך ערוצי האנרגיה שקצותיהם באצבעות הידיים והרגליים. כאשר הסדרה מבוצעת בישיבה הדגש הוא על ששת המרידיאנים שבקצות אצבעות הידיים בלבד. לפניכם איור של תרגול "לדחוף את השמים" בישיבה. המלצתי היא כמובן לתרגל את הסדרה בעמידה לכל מי שכושרו ומצבו הפיזי מאפשר זאת ולראות בתרגול בישיבה שלב מעבר בדרך להחלמה, כמובן שכל תרגול עדיף מלא לתרגל כלל כך שגם התרגול בישיבה כבודו במקומו והוא יועיל להעלות את רמת האנרגיה ולחדש את כוחות הגוף בהדרגה.

מדוע ישנן גרסאות כה רבות לחלק מהתנועות?

רק לשם שעשוע הבאתי לפניכם השוואה של פיסות הבד המקוריות מונחות לצד השחזור. קל להבין כיצד צמחו גרסאות כה רבות לסדרות העתיקות לאור ריבוי החלקים החסרים. כנראה שמלבד אפקט ה"טלפון השבור" שנוצר באופן טבעי בהעברת כל מסורת שאינה כתובה מדור לדור, גם הפרשנויות השונות שניתנו ל"חורים" יצרו את ריבוי הגרסאות, החל מהשחזורים של בד המשי וכלה בגרסאות השונות לכל תרגיל.

בה דואן ג'ין בד המשי

ובכל זאת דבר אחד בוודאי ניתן להסיק: תרגול צ'י קונג למטרות הבראה ושמירת הבריאות היה נהוג כבר לפני אלפי שנים והסדרות אותן אנחנו לומדים ומתרגלים כיום שרדו הודות לעובדה שהן פשוט עובדות!

מבחינה היסטורית מסורות ריפוי ששרדו את מבחן הזמן, בין אם אלה שיטות בנות קיימא שיש בהן משנה סדורה של ממש כגון רפואה סינית או איורוודה ובין אם אלה תרופות סבתא שפשוט עושות את העבודה, עצם העובדה שהן נשמרות ומתקיימות באורח פלאי ומועברות מדור לדור מהווה עדות ליעילותן ותרומתן לבריאותנו הלכה למעשה.

כל זאת למרות הקידמה המציעה שיטות מודרניות ופורצות דרך חדשות לבקרים. הברירה הטבעית של הידע והניסיון האנושי מנפה בנפת השנים ומוציא את המוץ מהתבן בדרך של ניסוי וטעייה. מבט חטוף בהיסטוריה של כל מסורת רפואית מדגים זאת באופן שאינו דורש הסבר נוסף.

תריסר התנועות לשימור הבריאות – Shi Er Fa

שי אר פה - Shi Er Fa

סדרה מורכבת זו היא אחת הסדרות היפות בעולם הצ'י קונג הטיפולי והמורכבת ביותר מבין הסדרות שאנו נלמד השנה במסגרת הקורס. הסדרה מפעילה את הגוף כולו ומשלבת בתוכה תנועות לא קלות כגון כפיפות בשיכול רגליים (סקוואטים) וניכר בה שהיא נועדה לאנשים שלמים בגופם החפצים להיטיב, לשמר ולשפר את בריאותם ואת תנועתם. לטעמי זה הופך אותה לסדרה חשובה במיוחד שכן מתקיימת בה האמירה המאוד נכונה של אבי הרפואה המערבית היפוקרטס: "טוב לטפל בחולה שיבריא אך טוב יותר לטפל בבריא שלא יחלה". קרי הרפואה הטובה ביותר היא רפואה מונעת.

שי אר פה או בשמה המלא:  Dao Yin Yangsheng Gong Shi Er Fa  הנה סדרה מודרנית באופן יחסי שנבנתה מתוך או על בסיס התרגול העתיק לשם בריאות וטיפול שמכונה Dao Yin וכולל בתוכו למעלה מחמישים תנועות. התנועות בה ארוכות ומורכבות ומי שאחראי על שימור וכתיבת ההנחיה המדויקת בפרוטרוט של סדרה נפלאה זאת הוא פרופסור זהנג גוואנגדה מהפקולטה ללימודי ספורט של אוניברסיטת בייג'ין, שראה בה את הדוגמה הטובה ביותר לתרגול המשלב את עקרונות היין והיאנג, חמשת היסודות וביסוס התנועות על מסלולי המרידיאנים – הם ערוצי ההזנה האנרגטית של גופנו.

להלן כמה ממאפייני הסדרה שמייחדים אותה מסדרות אחרות:

  • התרגילים מתחילים מעמידה זקופה ברגליים צמודות זו לזו. הסבר שהוצע ע"י סיני הראל הוא שהעמידה הזקופה הנה מורשת של סין הקומוניסטית ושעמידה כזאת סימלה כבוד ומשמעת – שני ערכים בעלי חשיבות עליונה. העובדה שהסדרה עלתה על הכתב ע"י פרופסור שפעל בשנות ה-70 באוניברסיטה ממשלתית של סין הקומוניסטית יכולה בהחלט לתמוך באפשרות זו.
  • רובם של התרגילים מתחילים בפתיחה ממצב עמידה זקופה ע"י צעד או בפנייה לצד אחד ולאחר מכן לצד שני תוך כניסה בשלבים לעמידה או לתנוחה המבוקשת לצורך ביצוע התנועה. הדגש הוא על סימטריה ואנו נדרשים לעשות "אפליה מתקנת" בה הצד החלש משתדל והצד החזק מתמתן.
  • הסגירה של רוב התרגילים נעשית בהטיה של משקל הגוף חזרה לאמצע. לשם דוגמה אם פתחנו בצעד שמאלה נסגור את התנועה בהטיה חזרה למקום ממנו התחלנו. לאחר מכן נפתח שוב בצעד לצד השני ונסגור שוב בהטיה של משקל הגוף חזרה לאמצע, כך שנשוב לבסוף לאותה נקודה בעמידה זקופה ממנה התחלנו.

מידע רב נדחק לקרן זווית ויתכן שחלקו נעלם מהעולם. בתקופתו של מאו צה טונג ותחת שלטונו התחולל המהפך התרבותי בסין הקומוניסטית. במסגרת המהפך השלטון רדף את המאסטרים של האמנויות העוסקות ברפואה אנרגטית, באמנויות לחימה ובפילוסופיה דאואיסטית ובודהיסטית. בתי ספר ומחלקות טיפוליות נסגרו וחלק גדול מהמורים הוצאו להורג, נשלחו לתקופת "חינוך מחדש" בה הם ריצו שנים של עבודות כפייה או הוגלו מארצם. מסיבה זאת אנו חבים חוב גדול לאנשים כדוגמת פרופסור ג'ונסון, פרופסור זהנג וד"ר יאנג שבמפעל חייהם משמרים את הידע היקר מפז הנ"ל.

להלן סדר התנועות לצורך תרגול הסדרה הלכה למעשה:

  1. תחילת היצירה השמימית – (Qian Yuan Qi Yun)
  2. שני דגים תלויים הפוך על הקיר – (Shuang Yu Xuan Ge)
  3. אורוות הסוסים הישנה – (Lao Ji Fu Li)
  4. ג'י צ'אנג פוגע בפרעוש –  (Ji Chang Guan Shi)
  5. כיפוף להברשת הנעליים –  (Gong Shen Dan XUe)
  6. קרנף בוהה בירח המלא – ( Xi Yu Wang Yun)
  7. פרח הלוטוס עולה מהביצה – (Fu Rong Chu Shui)
  8. התרנגול הזהוב קורא עם שחר – (Jin Ji Bao Xiao)
  9. אווזי הבר נוחתים על החוף – (Ping Sha Luo Yan)
  10. העגור הלבן ממריא מבעד לעננים – (Yun Duan Bai He)
  11. עוף החול מברך את האנשים – (Feng Huang Lai Yi)
  12. איסוף הצ'י חזרה למקורו – (Qi Xi Gui Yuan)
  13. הדרקון האדום בוהה אל הים האדום

תוך כדי לימוד ותרגול התנועות השונות בסדרה בוודאי תזהו כמה מהתרגילים המוכרים לנו מסדרות עתיקות יותר כגון: הקשת שמהווה מקור ל"ג'י צ'אנג פוגע בפרעוש" או תנועת העגור מחמש החיות שבוודאי הייתה ההשראה מאחורי תרגיל כדוגמת "התרנגול הזהוב קורא עם שחר".

בזכות "העתקות" כגון אלה שציינתי נוכל לעמוד ביתר קלות על ההתפתחות של סדרות הצ'י קונג הטיפולי, ולנסות לנתח את השילוב של התנועה ה"מקורית" עם אלמנטים נוספים בתרגיל כפי שהוא מופיע בסדרה זאת, כדי לעמוד על התועלת הטיפולית שבכל תרגיל – על איזה דרך נעשה השילוב בין היסודות האם יש כאן שימוש במעגל ההזנה או מעגל הריסון וכולי. אולי זה הרגע להסביר את העובדה שהכנסתי את המילה מקורית במרכאות כפולות, מאחר שיש שימוש חוזר בתנועות קלאסיות כגון הקשת (שמופיע גם בסדרת "לנקו בי" ובסדרות נוספות), או תנועת העגור מתוך משחק חמש החיות (המופיעה בסדרה "לין איי" ובסדרות נוספות). עבורי זוהי דרך לבחון איזו מבין הסדרות המוכרות קדמה לשנייה וכאשר נראה תנועה מפותחת ומורכבת על בסיס תנועה מוכרת נדע בהתאמה למקם את התנועה על ציר הזמן מבחינה היסטורית.

מה זה צ'י קונג?

מה זה צ'י קונג – הגדרה רחבה

 

צ'י קונג מהווה אחד מארבעת הענפים העיקריים ברפואה הסינית, למעשה זוהי הגדרה רחבה שכוללת בתוכה סוגי תרגול רבים ואסכולות שונות, אך המשותף לכולם זה העבודה עם צ'י. אנסה לענות בקצרה מה זה צ'י? ניתן לתרגם את המושג כאנרגיית חיות או אולי מדויק יותר לומר, כמונח מדעי, ביו-אנרגיה.

מה זה צ'י קונג

ברפואה הסינית האנרגטית בדומה לדיקור או אקופרסורה, גם הצ'י קונג הרפואי עובד על אותו תרשים הזרימה האנרגטי ולכן ניתן לראותו כחלק ממשפחת השיטות המוגדרות כ- meridian derived medicine והיכולת לצבור, לאגור או להניע את הצ'י זהו הקונטקסט בו נכון להבין את ההגדרה צ'י קונג, מיומנות בעבודה עם צ'י או אם תרצו ביו-אנרגיה.

ישנן ארבע אסכולות מרכזיות בעולם הצ'י קונג והן נבדלות במטרה ובדרכי הפעולה, אך כאמור הן כולן פועלות מתוך אותה התובנה של המבנה האנרגטי האנושי. כמובן שניתן לחלק לתת חלוקות, אך בהגדרת מאקרו ארבעת המטרות מהן נובעות כולן תהיינה:

  1. צ'י קונג תודעתי לשם התפתחות אישית, הארה ופיתוח יכולות ספיריטואליות.
  2. צ'י קונג מעולם אמנויות הלחימה שנועד להגנה או התקפה באמצעות עוצמה אנרגטית.
  3. צ'י קונג רפואי ובו שימוש בסדרות תרגול, דמיון מודרך והקרנות אנרגיה לשם ריפוי הגוף.
  4. צ'י קונג לשם אריכות ימים, נגזרת זו חדשה-עתיקה ומקורה בצ'י קונג לשם הארה.

 

אז מה זה צ'י קונג מבחינת הכשרה? מתרגל שיטת צ'י קונג שחפץ להגיע לרמה גבוהה נדרש להקדיש כשעה ביום לכל הפחות לתרגול סדרות הבסיס במשך כמה שנים לפני שיוכל באמת לחוש ולשלוט בזרימה האנרגטית בגופו ואז הוא יכול להתחיל להתמחות בצ'י קונג רפואי, צ'י קונג לאמנויות לחימה או צ'י קונג תודעתי. אך את היתרונות הבריאותיים הפשוטים כגון שיפור בגמישות, ביציבה, ברמות הכאב ביום יום, שיווי המשקל ובעיקר ברמת האנרגיה ביום יום הוא על פי רוב חווה על בשרו כבר בשנה הראשונה לתרגול.

במהלך שלושת המחזורים הראשונים של קורס הכשרת מדריכי צ'י קונג בישראל ערכנו סקר בקרב תלמידי הקורס המקיף מכלולי בריאות רבים ולאחר סמסטר אחד בלבד (ארבעה חודשי תרגול) חולקו לסטודנטים שאלונים שמהם ניתן להתרשם מהשיפור הממוצע אותו הם חוו. לקריאת סיכום הסקר המלא לחץ כאן.

 

 

 

צ׳י קונג – האם זאת רפואה תלויית מינון?

במסגרת קורס הכשרת מדריכים במדיקל צ׳י קונג ישראל ערכנו מחקר בקרב הסטודנטים. בעבור רובם תכנית הלימודים הביאה אותם לתרגל כמה שעות שבועיות של פעילות גופנית מתקנת חדשה, כעבור ארבעה חודשי תרגול נבחנה השפעת התרגול ברמת האנרגיה, הבריאות הכללית, שיפור בתנועה וביציבה, התמודדות עם כאבים כרוניים ועוד. לפניכם סיכום מה ענו מעל 100 סטודנטים.

בתצלום זה תלמידי מדיקל צ׳י קונג ישראל מחזור שלישי 2017 המסיימים השנה.

זמן התרגול הממוצע הוא כ 45 דקות ורוב התלמידים תרגלו כ 2-3 פעמים בלבד במהלך השבוע מעבר לכשעתיים תרגול בשיעור כך שהממוצע עומד על כארבע שעות שבועיות של תרגול כולל התרגול בקורס. לכל אדם קצובות 168 שעות אותן הוא משקיע כפי ראות עיניו וצרכיו מידי שבוע, במאמר זה נבחן את תוצאות המחקר ונראה האם ארבע שעות של צ׳י קונג רפואי הן השקעה משתלמת.

הפרמטרים אותם העמדנו לבחינה עצמית הם:

  • האם חל שינוי מורגש ברמת האנרגיה
  • האם אתה חש שינוי מורגש ברמת השקט הנפשי
  • במידה והנך סובל מכאבים כרוניים האם יש שיפור ברמת הכאב
  • האם יש שיפור ביכולת התנועה ובגמישות הגוף בעקבות התרגול
  • האם יש לתחושתך שיפור ביציבה ובשיווי המשקל בעקבות התרגול

התשובות לשאלות אלו נמדדו בעיקר ע״י תחושתם האישית והחוויה בגוף ראשון של הסטודנטים בקורס.
כל התשובות התחלקו לניקוד מ 1 עד 4 באופן הבא : 1 = ללא שינוי 2 = הטבה קלה מאוד 3 = שיפור מורגש 4 = שיפור משמעותי.
על הקריטריון 4 שעות תרגול סדרות צ׳י קונג בשבוע ענו מעל 60% מהמשתתפים והתוצאות משקפות אותם. ראוי לציין כי נוכחנו שמי שתרגל יומיומי או קרוב ליומיומי חווה הטבה מאוד משמעותית בבריאות גופו ועבור מי שתרגל במהלך השיעור בלבד או פרקי זמן קצרים ובאופן לא סדיר חש הטבה אך זו היתה ברמה פחותה. בקיצור מסתבר שהגינה יפה בדיוק כמה שמשקים אותה.

 

 

 רמת האנרגיהשקט נפשיהפחתה ברמות הכאביציבה ושיווי משקלגמישות ויכולת התנועה
63% שיפור מורגש

34% שיפור משמעותי מאוד

2% ללא שינוי מהותי

1% הטבה קלה

37% שיפור מורגש

32% הטבה קלה

26% שיפור משמעותי מאוד

4% ללא שינוי מהותי

 

59% שיפור מורגש

26% שיפור משמעותי מאוד

10% ללא שינוי

5% הטבה קלה

64% שיפור מורגש

36% שיפור משמעותי מאוד

 

 

61% שיפור משמעותי מאוד

33% שיפור מורגש

4% ללא שינוי מהותי

 

שלוש אסכולות בצ'י קונג

שלושת האסכולות בצ'י קונג

שלושת האסכולות בצ'י קונג

אסכולות בצ'י קונג

אסכולות בצ'י קונג

צ'י קונג

צ'י קונג

 

 

 

 

 

צ'י קונג הינו שם כולל שמייצג עבודה עם אנרגיה, אך תכלית העבודה משתנה מאסכולה לאסכולה וכהכללה אפשר לומר שיש שלוש אסכולות של צ'י קונג: צ'י קונג רפואי, צ'י קונג לוחמני, צ'י קונג ספיריטואלי/תודעתי, שנקרא לו כאן רוחני.

המונח צ'י קונג הופיע לראשונה בתקופת שושלת ג'ין (Jin) שתקופתה משנת 265-420 לספירה, בטקסט הדאואיסטי הנקרא "רישומים מן המראה הבהירה של הדת" מאת מאסטר קסו קסון (Xu Xun).
משמעות המילה "צ'י" הינה אנרגייה או כוח החיות.

משמעות המילה "קונג" הינה עבודה, אך היא מוזכרת כאן במשמעות של מיומנות ולכן צ'י קונג למעשה הינו "שימוש מיומן באנרגיית החיות" הזמינה לנו מתוכנו ומסביבתנו.

בסין של ימינו, צ'י קונג מחולק לשלוש אסכולות: הרפואית, הלוחמנית והרוחנית. שלוש האסכולות חולקות בסיס של תובנות פילוסופיות, יסודות של הרפואה הסינית האנרגטית, כמו כן הן חולקות הרבה מן הטכניקות והמדיטציות.

ההבדלים ביניהן טמונים בפוקוס היישומי ובמגמה הפונקציונלית אליה מכוונת כל אסכולה.

לפני שנכיר את ההבדלים והמטרות של כל אחת מהשיטות, נבחן את המשותף לכולן. בתרגול צ'י קונג, לכל מטרה תמיד מעורבים כל החושים, יחד איתם מתוזמרים גם כוחות הנפש. אנו רואים בעינינו, אך גם מדמיינים בעיני רוחנו.

כוחות הריכוז, ההתבוננות, הקשב, הנשימה והתנועה באיברים, משמשים כולם לצורך מטרה אחת, כאשר הם מסונכרנים אל הפעמה הבסיסית דרך נשימה מדודה.

צ'י קונג רפואי

בעולם הצ'י קונג הרפואי ישנה חלוקה לשתי דרכים:

  • האחת – תרגול עצמי (self regulation) בכדי לתחזק את בריאותנו או לטפל בבעיה פזיולוגית או בבעיה רגשית. תרגול עצמי משמעו גיוס והעצמה של האנרגיה של המטופל דרך פעולה שלו עצמו.
  • השניה – הקרנת אנרגיה דרך המטפל אל המטופל כאשר המטופל עצמו פסיבי או מקבל. בבתי חולים בסין בשנות התשעים כדוגמת בית החולים האוניברסיטאי היי דיאן בבייג'ין או בית החולים האוניברסיטאי בהיינן, כמו במקומות רבים נוספים בסין, נהגו לטפל לעיתים בצוותים של כמה רופאים בהקרנה אנרגטית.

שלוש דרכי העבודה העיקריות הן:
● טכניקות ניקוי (Purging Techniques)
● טכניקות העצמה (Tonifying Techniques)
● טכניקות איזון (Regulating Techniques)

צ'י קונג לוחמני

את יסודות הלחימה הבאים מצ'י קונג נמצא באומנויות לחימה סיניות רבות, כגון שינגי, טאי צ'י ועוד. אך גם במסורות כגון שאולין קונג פו ובמנזרים ובבתי ספר ללחימה רבים. סגנונות אימון כגון "חולצת הברזל" (Iron Shirt) הם דוגמא ליכולת האנושית לרכז את אנרגיית החיות בנקודה מסויימת בגוף ובכך להפוך אותו לחסין מפני מכות ואף בפני מפגעים שלא יעלו על הדעת.

כלי העבודה העיקריים בצ'י קונג לוחמני הם:
● כוח ברור (Obvious Power)
● כוח נסתר (Hidden Power)
● כוח מסתורי (Mysterious Power)

צ'י קונג רוחני

בתי הספר לצ'י קונג רוחני באופן מסורתי היו ברובם מנזרים. מטרתם של המתרגלים היתה טרנספורמציה ספיריטואלית הנקראת "שן מינג" ומשמעותה בהירות רוחנית. בסין ישנם שלושה בתי ספר עיקריים: דאואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם. לכל אחד מהם יחודיות בגישה לעבודה עם אנרגיה רוחנית הנקראת שן גונג (Shen Gong).

כלי העבודה העיקריים בצ'י קונג רוחני הם:
● התפתחות תודעתית (Nourishing the Spirit)
● לחיות תודעה והכרה פעילה (Housing the Spirit)
● חיבור הכוח התודעתי עם כוח החיות (Combining the Spirit with Qi)

היסטוריה של תרגול דאו יין

תרגול צ'י קונג למטרות ריפוי ושיקום או כרפואה מונעת התפתח במהלך אלפי שנים, אך בתקופת המלחמה בין שושלות הצפון והדרום החלו להתגבש אסכולות בעלות משנה סדורה ומכאן סדרות התרגול החלו לקבל פורם מוגדר. התיעוד הראשוני של סדרות אלה מתחיל בתקופת המלחמות שבין 221 – 476 לפנה"ס.

בקאנון הקדום 'הואנג די ניי ג'ינג' – Huang Di Nei Jing, מובא בפעם הראשונה בספר שעניינו רפואה, הנחיות לתרגול מובנה סיסטמטי ומגובה בתיאוריה ברורה המסבירה את מטרות התרגול. בטקסט העתיק נמצא הנחייה קצרה בת שני משפטים בזו הלשון:

"בכדי לטפל במצבי חולי חשוב תמיד להשתמש בשתי צורות התרגול דאו יין ואן קיאו".

דאו ייןדאו יין

 

 

 

 

 

בפרוטרוט סדרות של תנועות אותן נהגו לתרגל במנזרים הדאואיסטים בסין העתיקה.

את המונחים 'דאו יין' ו'אן קיאו' Dao Yin and An Qiao ניתן לתרגם באופן הבא

'דאו יין' משמעו מילולית: להוביל ולמשוך, ו'אן קיאו' משמעו מילולית: לדחוף ולהרים מעלה, אך זהו פירוש מילולי בלבד.
המובן בו נכון היה לתרגם בתקופה הקדומה את המושג 'דאו יין' כלהוביל ולמשוך יהיה, להוביל או להוליך צ'י על ידי תנועה ומחשבה ולמשוך אנרגיה מכוחות האדמה או השמים. איסוף צ'י מעצים הרים או מקור מים היה מקובל אצל הרופאים השמאנים כהנחיה שתחבר את האדם לאנרגיה הבריאה לו או החסרה לו.

'אן קיאו' משמעות מילולית להרים למעלה או להעלות

הלכה למעשה אלה שמות שניתנו לשתי סדרות בעלות אופי שונה, ובכתבים העתיקים מפורטת סדרה של אופני תנועות או אם תרצו תנועות בעלות אופי מסוים (ארכיטיפ של תנועה), ומכל אבטיפוס יתפתחו תנועות רבות.
מנחי הגוף היסודיים ועיקרי התנועה ( ארכיטיפים תנועתיים) נמנו על הסדר הבא:
קאי Kai = פתיחה, פן Fen = פיצול, היי He = סגירה, טוי Tui = דחיפה, רוו Rou = שפשוף, שואן Xuan = החלפה, אן An = דחיפה או דחיסה. אלה הם "אבות המזון" של כל תנועה וכל סדרה.

בספר הקיסר הצהוב נאמר כך:

"…במטרה לטפל במחלות חשוב להשתמש גם ב'דאו יין' וגם ב'אן קיאו'…"
אם תרצו זהו כפשוטו השילוב של פעילות רכה ומדיטטיבית עם עבודה יותר פיזית בונה ומשמרת שריר ועצם.
פעילות גופנית צריכה לכלול: הרפיה, תיקון יציבה, חיזוק שרירים, שימון מפרקים וגידים, אימוני תנגודת מתונים.

כמובן שישנם מצבים בהם לא נכון לעשות פעולות מאמצות כלל; לאחר פציעה או טראומה פיזית לאיבר, במהלך צום ממושך למטרות בריאות או בזמן שמירת הריון, אך העובדה כי יש זמנים בהם תרגול מסוים אינו רצוי, איננה הנחיה להפסיק כל תנועה שהיא ולא לקיים פעילות כלל!

שמירה על התנועתיות כפי שניתן היא תמיד גישה נכונה, גם תרגול נשימות או שיטת פאולה בשכיבה במיטה עדיף מהעדר פעילות שסופו להביא חולשה גדולה יותר ולאורך זמן יפגע באדם ה"נח" לשם בריאות. הכלל יהיה כי ברגע שניתן לקיים תרגול כל שהוא, נכון להתחיל ומתוך קשב ליכולות ולמאגרי האנרגיה הזמינה ובהדרגה לשוב לפעילות האפשרית. תנועה מייצרת תנועתיות והעדרה יוצר נוקשות וקושי רב לחזור לתפקוד שלכתחילה היה רגיל וטבעי.

מאוחר יותר החל מתקופת שושלת האן ששלטה בשנים 206 לפנה"ס ועד שנת 220 התגבשו הנחיות ברורות יותר וממוקדות, כאשר סדרת חמשת החיות של חווא טו מהווה דוגמה מופלאה לסדרה מדוייקת וממוקדת מטרות שחוברה מתוך התבוננות בצרכיהם של אנשי החצר הקיסרית, כקבוצה אנושית בעלת אורח חיים והנהגות ספציפיות.

מתקופה זאת ואילך יש לנו תיעוד איכותי המאפשר למקם את הסדרות על ציר הזמן, לדעת מי ייצר את הסדרה ועבור מי היא נוצרה, איזה מטרות בריאותיות היו בקו המנחה, האם לצורך תחזוקה כללית או טיפול בבעיה ספציפית.

ננסה למקם חלק מהסדרות אותן למדנו בקורס:

שם הסדרה בסיניתלמי היא מיוחסתתאריך התגבשותה המשוערשם הסדרה בעברית
Wו Xingמיוחסת לשיטה ולא לאדםאין כל דרך באמת לדעת, אך מזמן שבו תיאוריה זו קיימת תנועה ותרגול הושפעו ממנהחמשת היסודות
Wu Qin Xiחווא טו

רופאו של הקיסר במאה השנייה

שנת 150-200סדרת חמשת החיות
Yi jin jingבודהידהארמה

נזיר הודי שנדד למנזר שאו לין וסדרה זו היא בין הירושות שהשאיר אחריו

שנת 400-500סדרת הגידים השרירים והמפרקים
Ba Duan Jinייו פיי

גנרל ומצביא שהוביל את הצבא הדרומי

שנת 1130-1142סדרת שמונה יחידות רקמה
Shi Er Faפרופסור זהנג

למרות אוסף של תנועות שחלקן מאמנויות לחימה וסדרות תרגול של נזירים לוחמים ששימשו לכל הפחות השראה לסדרה

במאה העשריםסדרת שי אר פה

תריסר התנועות לשימור הבריאות

סדרת המוט

המקל הנו אחד הכלים העתיקים ביותר בשימוש האדם אם ככלי שימושי ואם ככלי נשק להגנה עצמית. בכל המסורות של אמנות לחימה יש למקל מקום של כבוד ואך טבעי שימצא לו שימוש גם בתחום הריפוי.
לשימוש במקל לצורך טיפול בשלד ובעמוד השידרה יש הסטוריה ארוכה כבר בציורי בד המשי ניתן לראות חלק מהתרגילים אותם אנו מוצאים בסדרה המוכרת לנו ומתורגלת ע"י רבים גם כיום.

צ'י קונג לשיפור היציבה
באיור זה מתוך בד המשי שכבר דובר בו ארוכות בפרקים שעברו נראה מתרגל מבצע את תנועת הצבעה לשמים או אלכסונים לצדדים. נקודה לציון המתרגל באיור אינו מפנה את מבטו לכוון ההצבעה כפי שכתבי היד מהם למדתי מורים. סטירות מסוג זה היו מנת חלקי לאורך כל הדרך. למרות שאין דרך לדעת באמת היכן ה"טלפון השבור" ומי באמת צודק.

בכל אופן יש שתי דרכים עליהן אני נוטה לסמוך הראשונה היא חיפוש כתבי יד קדומים ולקרוא בקפידה את החלק העוסק במטרת התנועה מה אנו מבקשים להשיג דרכה. הדרך השנייה היא לסמוך על הגוף להתנסות ולהרגיש מה נכון!

זוהי אמנם דרך השמורה למי ששנים עוסק בתחום והתפתח אצלו רגש שיכול לזהות את הדיוק בתרגול אך אם לא נתחיל לשאול את גופנו לעולם לא נגיע ליכולת להרגיש בגוף ראשון את התנועה הנכונה ויכולת זו חשובה מאוד וחובה חהשקיע בה מחשבה וזמן.

אז מה נותן לנו תרגול עם מוט?

חוסר סימטריה קיים אצל כל אדם גם אצל המיומנים ביותר שבינינו. התנועה המאוזנת היא שאיפה שתמיד נרדוף אחריה אך לעולם לא נשיג אותה בשלמות. בכל זאת ככל שנתקרב לאיזון בין שני צדי גופינו כך ייטב לנו מהרבה בחינות: איזון היציבה, איזון במבנה ומסת השרירים והכי חשוב איזון בתקשורת העיצבית כפועל יוצא מכל אלה.

בזמן תרגול עם מוט אנו נעזרים בחוסר הגמישות וחוסר של המוט כלפי חוסר הסימטריה הקיים בתנועתנו. המוט מאלץ אותנו להתיישר ושומר עלינו מהנטייה הטבעית להעמיס על הצד החזק ולרחם על לצד החלש. נטייה טבעית זו נעשית בבלי דעת ורובנו מגלים את חוסר הסימטריה תוך כדי תרגול.

 כאבי גב – למה חשוב ליישר את הגב ולתקן את היציבה?

כשם שמרבית בעיות הבריאות מתחילות במערכת העיכול כך מרבית מיחושי הגוף ומכאוביו נובעים מהיציבה. כאשר אנו לא עומדים, יושבים , הולכים ואפילו ישנים בתנוחה נכונה וטבעית אנו יוצרים עיוות שבמשך השנים מפר את הזרימה העיצבית. דרך עמוד השדרה הבנוי חוליות חוליות עובר חוט השדרה.

המערכת העיצבית הנה ערוץ התקשורת דרכו המוח מתקשר ושולט בכול תא בגופנו. לעמוד שדרה מעוות ויציבה לא מאוזנת יש השלכות קשות על בריאות הגוף כולו. לכן גם לתיקון היציבה ושיחזור התנועה הנכונה והמאוזנת הגוף בכלל ושל עמוד השדרה בפרט יש השפעה עצומה על בריאותנו מעבר לזקיפות קומה רבים מבני דורנו מבלים שעות רבות במשרד או בנהיגה ברכב או שניהם וממעטים לתרגל תנועה מתקנת.

כתוצאה מכך משתרשות בנו תנוחות לא טבעיות ולא בריאות שאת מחיר פגיעתן אנו נשלם בהמשך הדרך עם כאבי גב.

אלה בינינו העוסקים בפעילות פיזית מאומצת כחלק מעבודתם סובלים מחוסר איזון שלפעמים חמור יותר מאלה שהפכו ל"בטטת ספה" מאחר ואצלם המעמסה שלעולם לא מתחלקת באופן שווה בין הצדדים יוצרת שחיקה וחוסר איזון במסת השריר בין הצדדים עקב הנטייה להעמיס על הצד החזק.

דוגמה מובהקת נוספת לחוסר איזון שנוצר אצל אמהות רבות. הנטייה להחזיק את ילדיהן בצד שמאל כדי לפנות את יד ימין לעבודות הבית השונות יוצרת פגיעה קשה וחוסר איזון.( אצל אמא ימנית ואצל שמאליות ההפך כמובן). לכן כאשר אשה מתלוננת בפני על כאבים בגב עם הקרנה לצד אחד אחת השאלות הראשונות בתשאול תהיה כמה ילדים יש לה? עד איזה גיל היא הניקה אותם ? והאם היא ימנית או שמאלית.

היו ששאלו אותי איך זה קשור שכן היא כבר סבתא ומזמן לא החזיקה את ילדיה על הידיים ימים שלמים. ובכן לגמרי לא מופרח שפעילות שחוזרת על עצמה ומתמשכת על פני תקופה ארוכה תתחיל עיוות ביציבה שבהעדר פעילות גופנית מתקנת ישתרש וימשיך להשפיע ואף יחריף במשך השנים עד למצב של מוגבלות של ממש וכאב כרוני שפוגע באיכות חייו של אדם באופן בלתי נסבל.

יציבות נכונה נגד כאבי גב

מה ניתן לעשות?

מאחר ואין באפשרותנו להימנע מפעילות שוחקת והחזקת ילדינו על צד אחד או נהיגה ממושכת וכן ישיבה ממושכת מול מסך מחשב הם לחם חוקנו וחלק מחיי היום יום של כולנו, חשוב לפתח מודעות. לעמוד על הרגליים תוך חלוקת המשקל שווה בשווה בין הרגליים, לסחוב קניות מהסופר או את הילדים תוך חלוקה במעמסה בין שני הצדדים, לשבת זקוף כאשר השרירים והשלד מחזיקים את הגוף ולא עצם הזנב. בחירה נכונה של כסא, מזרון כרית ואפילו נעליים יכולה להשפיע לטובה ולמתן את רמת השחיקה הבלתי נמנעת.

אם כל זאת אין תחליף לפעילות גופנית מתקנת וסדרת המוט כחלק מסדנת צ'י קונג לשיפור היציבה היא הטובה מכל מה שאני אישית מכיר בכדי להבטיח שתעמדו זקופים ותחמקו מכאבי גב שהם מנת חלקם של למעלה מ 60% מהאוכלוסיה הבוגרת.

רק בודדים הם האנשים שלא "זכו" לחוש את חוסר האונים שחש מי שהושבת מפעילות עקב כאבי גב בגלל שריר תפוס קטן או דיסק קטן שפרץ בין החוליות של הצוואר או הגב. פעילות גופנית מתקנת ומודעות ליציבה ולתנועה הם הביטוח הטוב ביותר שתמצאו כנגד כל אלה.

לפני שניגש לתרגול הסדרה של צ'י קונג לשיפור היציבה, חשוב לזכור שצ'י קונג איננו ספורט הישגי וכאשר מדובר בחוליות עמוד השדרה התרגול מחייב קשב לגוף ומשמעת, אין לדחוף להשגת איזון בכוח והדרך להשוות בין שני הצדדים היא למתן טיפה את תנועת הצד החזק ולהגדיל בהדרגה את הצד שתנועתו מוגבלת או תווח התנועה בו קטן יותר.

חשוב להדגיש כי דווקא הצד היותר שרירי נוטה להיות מוגבל יותר ברוב המקרים מאחר ושרירים תפוסים במסה גבוהה יותר יגבילו יותר את התנועה בצד השרירי יותר. אגב זוהי הסיבה שבשרותי הבטחון כאשר מלמדים סוכנים לעקוב אחרי מטרה מלמדים אותם ללכם אחרי האדם שבמעקב מצדו הימני שהוא אצל מירב בני האדם הצד השרירי יותר ולכן מוגבל יותר בתווח התנועה ועקב כך גם בשדה הראיה לאחור.

צ'י קונג לשיפור היציבה

סדרת המוט הלכה למעשה

סדרות לתרגול עם מוט נחלקות לני סוגים עיקריים: חיזוק הגוף ובניית שריר בצורה מאוזנת. ואיזון והשוואת התנועתיות של עמוד השדרה, הצוואר, הגפיים מפרקי הירך ותנועת האגן. בקורס אנו מתמקדים באיזון התנועה שזהו הצעד הראשון עבור מי ששואך "לחנך מחדש" את גופו ליציבה נכונה ולתנועה מאוזנת.

ישנן כמה וכמה סדרות לתרגול עם מוט חלקן נראות כריקוד מורכב וחלקן דומות יותר לקאטה

של אמנות לחימה. בסדרה שהבאתי כאן לפניכם ושאיתה אני עובד יש בחירה סלקטיבית מוקפדת שהפן הפרקטי של התרגול הוא הקו שהנחה אותי בבחירת התרגילים. זה הרגע לתת קרדיט למקורות מהם שאבתי את הידע.

חלק מהתרגילים הגיעו מסדרה שלמדתי מסיני הראל וחלקם מפרוטוקול טיפול בגב של פרופ, ג'ונסון. לאלה הוספתי כמה תנועות מהסדרה המסורתית Yangsheng Zhang בהפשטה של התנועה לתרגול בעמידה.

סדר התרגול צ׳י קונג לשיפור היציבה

1. חימום המפרקים בעשרה מעגלים ו\או סדרת השבשבות לשחרור וחימום הגוף.

2. הצבעה לפנים – המוט מונח באמצע השכמות מצב אמצע יאנג וסחיטה בסיבוב יין עם ומבט לפנים.

3. הצבעה לשמים – המוט מונח מעל השכמות והקיפוף נעשה מקו השרעפת תוך פתיחה של הצלעות כדוגמת אקורדיון צד אחת נפתח וצד אחד נסגר. חשוב להקפיד על ברכיים רכות\כפופות טיפונת.

4. הצבעה לאחור – המוט מונח מתחת לשכמות מצב אמצע יאנג וסחיטה בסיבוב יין עם מבט לאחור.

5. אלכסונים לצדדים (גולף) – בתנועה סיבובית נעלה את המוט מעלה כמי שמכה באופן מוגזם בכדור גולף. המטרה היא להגיע למתיחה שיוצרת אלכסון ארוך בין יד ורגל נגדית לפתיחה מקסימאלית.

6. חסימה לצדדים – התנועה מבוססת על תנועה הגנתית אמצע בתנוחה של מקל בגובה מותניים ותנועה סיבובית הסוחטת את כל הגוף ממפרקי הקרסול דרך הברכיים, הירך, האגן, עמוד השדרה הצוואר , וממפרק הכתף עד שורש כף היד.

7. סיבוב המקל מסביב לגב – לפתיחה ואיזון של תנועת הכתף והשכמות. התנועה מתחלקת לחצי יאנג ויאנג מלא בהעברת המקל מאחורי הגב וחצי יין וןיין מלא בהחזרתו חזרה לפנים. ניתן לתרגל פעם לצד אחד ופעם לשני או כמה פעמים רצופות לכל צד. לאלה שנמצאים בתחילת דרכם רצוי לתרגל צד מול צד כדי לשפר איזון ולחזק את תחושת האמצע שהיא למעשה מטרת הסדרה כולה.

8. פתיחת השכמות (היפוך מקל מאחורי הגב) – ממצב יין עם מקל בגובה מותניים עולים ליאנג הופכים מקל על גב הידיים מאחורי הגב וחוזרים למצב יין כאשר המקל מאחורי הגב. לאחר מכם בכיפוף ברכיים מורידים ראש ומביטים בין הרגליים לאחור תוך הרמת המקל לגובה לפתיחת השכמות. הדרך חזרה נעשית בסדר הפוך יין עולה ליאנד עם מקל מאחורי הגב וחוזר ליין במצב בו התחלנו.

9. לדקור את השמים – מגלגלים את המקל כלפי מטה על הגוף כמעין מסאג' ומניחים על הריצפה תוך שחרור הגב והצוואר באופן מלא, דוקרים את השמים בתנועה כלפי מעלה חוזרים לשחרור הגב והצוואר ואז דוקרים לצד שני.החזרה נעשית בהדרגה חוליה אחר חוליה כמו בתרגיל שחרור הגב.

10. חוזרים על שלשת התרגילים הראשונים (2,3,4) שלש פעמים לכל צד לסיום הסדרה תוך דגש על פתיחה מאוזנת של התנועה לשני הצדדים באופן הדרגתי כל אחד כפי יכולתו כדי לחוש את ההשגה שרכשנו ע"י התרגול. ולאחר מכן מתהלכים בדוג'ו ונהנים מזקיפות הקומה שמורגשת בסוף התרגול.

משחק חמשת החיות

רקע כללי על הסדרה מאיפה ממתי ולשם מה ?

משחק חמשת החיות הנה סדרה עתיקה המבוססת על חיקוי תנועתם של החיות ומטרת הסדרה טיפול וחיזוק הגוף כולו כמו גם איזון האיברים הפנימיים כגון הקיבה, הכבד הטחול הכליות הריאות הלב ומערכת העיכול.

בזמן תרגול הסדרה אנו מרוויחים שתי מטרות בו זמנית, מחד עבודה על גמישות המפרקים והגידים כמו גם חיזוק השרירים בגוף כולו ומאידך ניקוי ואיזון של האיברים החיוניים מחסימות אנרגטיות וטראומות רגשיות. הסדרה מבוססת על חמשת החיות הבאות: הנמר,הדב ,הצבי ,הקוף והעגור.

כל חיה משוייכת לאחד מחמשת היסודות אדמה , מתכת , מים , עץ ואש. יסודות אלה ברפואה הסינית מתייחסים לאיברים בגוף האדם ולכל איבר מיוחס רגש מסויים המשפיע על האיבר וחוסר איזון של רגש זה ״נרשם״
או נאגר באיבר במשך שנות חיינו ומשפיע על תפקוד האיבר החיוני וכפועל יוצא על בריאותנו ואריכות ימינו.

חווא – טו בעיני רבים גדול הרופאים הסיניים שימש במאה השנייה לספירת הנוצרים כרופאו האישי של הקיסר ולמעשה של החצר הקיסרית על כל נכבדיה. חווא – טו היה בין ראשוני הרופאים בעת העתיקה שראה קשר בל ינותק בין הגוף לנפש ובין מצבו הרגשי והמנטלי של האדם לבריאותו או לסוג החולי ממנו הוא סובל, בהנחיות שהשאיר אחריו בכתביו הנוגעות למעלות הרפואית ולאופן ביצוע הסדרה הוא מבקש מהמתרגל להתחקות אחר התנועה וההבעה של כל חיה בתנועת גופו, במבע שבעיניו ובהבעת הפנים בזמן תרגול.

דרך ההזדהות עם תכונותיה של החיה המתרגל יוכל לעורר בעצמו את התכונה החסרה או דורשת חיזוק כמו גם לאפשר “ניקוי” רשמיהם של רגשות טבעיים שבמסגרת מוסכמות ההתנהגות המקובלות בחברה או במקום העבודה איננו רגילים לתת להם ביטוי גלוי ופתוח, לחילופין ההזדהות עם תכונותיה של החיה מהווה דרך לנקות חסימות רגשיות טראומות רגשיות ש״נרשמו״ בגופו של המטופל ולשחרר אותו מהרגשות הלא מאוזנים שהוא “סוחב” איתו במודע או שלא במודע. רישום רגשי שמקורו בטראומה רגשית מהילדות או כל שלב בחיי האדם. צלקות רגשיות אלה נאצרות ברקמות או עם נדייק באיברים מסוימים (בהתאמה יסוד-איבר-רגש) דבר שמחליש את האיבר ופוגע בתפקודו לאורך זמן. התרגול אמור בהדרגה לשחרר את הרגש האצור ברקמות ולהחזירו בהדרגה לבריאותו.

ניתן להקביל ולמשוך קווי דמיון בין הייחס של חווא – טו לאיזון הרגשי לבין האופן בו אחד מגדולי הרופאים ביוון העתיקה גלינוס (המצוטט לאורך ולרוחב כתביו הרפואיים של הרמב״ם) מגדיר רעילות או תועלת ממזונות משקאות וצמחי מרפא. גלינוס מלמד שכל חומר יש בו פוטנציאל רעילות אם הוא נצרך במידה מופרזת וכנגד זה גם צמחים רעילים או ארס של עקרב יכול לשמש כתרופה או חיסון וימצא בהם תועלת במצבי חולי ספציפיים ולכן שלשת המרכיבים העיקריים באבחנה מתי נכון לאדם מסויים לצרוך דבר כזה או אחר יהיו מצב בריאותו העיתוי והמינון.

חווא – טו רואה באופן דומה גם את הסביבה המנטלית והרגשית. גם חוויה רגשית לא מאוזנת יכולה להיות רעילה. ברפואה הסינית מקובלת גישתו על פיה חוסר איזון רגשי גורם לחוסר איזון של הגוף לא פחות מחסרים תזונתיים. הפרזה או החסרה של רגש מהותי עלול לבוא לידי ביטוי בצורת חולי או תפקוד לקוי של איבר מאיברי הגוף החיוניים.

אז מהו רגש מאוזן ? לשם דוגמה , פחד. כאשר רגש זה מאוזן הוא יוביל לזהירות בריאה שהיא הכרחית לכל אדם גם למען שלומות פיזית בעולם רב סכנות אך גם בכל תחום אחר , כלכלית , רעיונית , אמונית ולמעשה איזון רגשי נוגע בכל תחומי החיים. כאשר רגש זה יהיה בהפרזה התוצאה תהיה חרדה. השקפת עולם חרדתית במהותה תפגע בתפקודו של האדם בתחומים רבים החל מחוויתו האישית ,חיי משפחה ,השתלבותו בחברה ועד חייו המקצועיים.

בכדי לאזן מצב רגשי או את האיבר לו משוייך רגש זה ניתן למטופל לתרגל סדרה או מספר תרגילים הפונים לאותו איבר ישירות על ידי תנועה או באמצעות המרידיאנים (ערוצי ההזנה האנרגטית) המזינים את האיבר אנרגטית.

לפניכם תרשים המשייך יסוד , חיה , רגש ואיבר כמו גם שייוך לעונות השנה.

הגישה של חווא – טו על פיה שחרור רשמי הרגש הכלוא ברקמות הגוף יועיל לבריאות האיברים יש בה בכדי
להצביע על הבנה מעמיקה המבוססת על האמונה בקשר גוף – נפש ובצורך לטפל בשניהם כדי להגיע לבריאות ואיזון.

אז מה הם היתרונות המיוחדים לסדרה “משחק חמשת החיות” ?

ראשית כפי ששמה מעיד עליה היא מאוד “משחקית” או באנגלית playfull ובכך היא משעשעת, נעימה לתרגול ואהובה על כל שכבות הגיל ומתאימה גם לעבודה עם ילדים ונוער, אין כמו ספורט המשולב בהנאה, ההנאה וההתלהבות בזמן תרגול הם תעודת הביטוח הטובה ביותר שיש כדי לכוננן תרגול יומי קבוע ולהתמיד לאורך זמן.

שנית יש בה איזון נפלא של פיזיות מאתגרת מספיק כדי לחוש במאמץ גופני שמחזק ומגמיש את כל שרירי הגוף אך לא קשה עד כדי להרחיק את אלה בינינו שאינם בכושר קרבי ברגע זה ממש. מעבר לתרגול הפיזי נדרשת מהמתרגל גם עבודה פנימית כגון ריכוז ומודעות לגוף ולנפש , נשימות עומק תוך חיבור נשימה ותנועה וכמובן עבודה רגשית רבת הבעה. האיזון הזה הוא סוד קסמה של סדרת “משחק חמשת החיות”.

ניתן לתרגל את הסדרה כולה בעשרים דקות עד חצי שעה כולל חימום קצר וסגיר והיא מהווה יחידה עצמאית שנוגעת בכל הגוף מכף רגל עד ראש ונותנת טיפול כללי לגפיים גב צוואר והאיברים החיוניים. סיבות האלה בוודאי תרמו להיותה אחת הסדרות המוכרות ביותר והמתורגלות ע”י מיליוני אנשים גם בימינו כעבור אלפיים שנה מאז שהועלתה על הכתב כהתעמלות תחזוקתית לאנשי חצרו של הקיסר הסיני במאה השנייה לספירה. למעלה מימין ניתן להתרשם מאיור של אנשי החצר הקיסרית מתרגלים את משחק חמשת החיות. האם תוכלו לזהות את החיות ?

תיאור הסדרה מתוך ספרו של פרופ’ ג’רי אלן ג’ונסון מסביר ומפרט את הצד הטיפולי כך :

“…מטרתה של סדרת חמשת החיות לשמר את בריאות הגוף ולשמר איזון רגשי ונפשי על ידי פתיחת שלש הערוצים המנגישים לכל אדם את שלשת האוצרות האנושיים ג’ינג (Jing) מהות חומרית , צ’י ((chi אנרגיה או כוח (חיות) ושן ((Shen מהות רוחנית או ספיריטואלית…”

במה כל חיה מטפלת ?

התרגול של כל חיה מטפל באיברים פנימיים שונים ולפניכם בפרוטרוט באילו איברים מטפלת כל חיה.
מתוך ספרו של פרופ’ ג’רי אלן ג’ונסון ללימוד רפואה סינית אנרגטית כרך ראשון:

הצבי מעורר ומחזק את תפקוד הכבד וכיס המרה מגמיש ומחזק את הרגליים , הגב וחגורת המותניים.
העגור מעורר ומחזק את תפקודם של הלב והמעי הדק, משפר את שיווי המשקל מחזק את מפרקי הכתף והשכמות.
הקוף מעורר ומחזק את תפקודה של הקיבה ותפקודם של הטחול והלבלב ומשפר שיווי משקל וקואורדינציה.
הנמר מעורר ומחזק את תפקודם של הריאות והמעי הגס, מחזק ומגמיש את שרירי הגב ועמוד השדרה.
הדב מעורר ומחזק את תפקוד הכליות ושלפוחית השתן עוזר לפתח חוסן כללי, מחזק את השלד והעצמות.

סדרת הספרים שהוציא פרופ' ג'ונסון (בתמונה משמאל) חשפה בפני העולם המערבי מקור רחב והמקיף ביותר של מידע מהימן אודות רפואה סינית אנרגטית בכלל וצ'י קונג רפואי בפרט. חמשת הכרכים עבי הכרס מהווים עבור העוסקים ברפואה סינית ומורים לצ'י קונג אנציקלופדיה המקיפה את הנושא כולו.

אני ממליץ בחום לעיין בספריו בכלל ובכרך הראשון בפרט המהווה מבוא לרפואה סינית אנרגטית מהפן ההיסטורי והפילוסופי ועד לתרגול מעשי. גם המידע אודות סדרת חמשת החיות מצוי בספר הבא:

Chinese Energetic Medicine – J.A.Johnson Phd D.T.M.C

סטטיות מול תנועה – התרוקנות מול מילוי

שני מושגים מרכזיים בצ'יקונג הם: טאי צ'י המסמל דינמיות תודעתית, רגשית ותנועתית. וכנגדו וו צ'י שמשמעו התרוקנות מתחושת ישות עצמית המאפשרת שחרור מדפוסים תודעתיים, רגשיים ופיזיולוגיים. העבודה עם שניהם מאפשרת שחרור מדפוסים ישנים ובנייה של דפוסים חדשים.

המושג וו צ'י בתרגום ישיר הנו ריק אולטימטיבי, חלל פנוי ללא מאבק או אחיזה, מקום בו יש אינסופיות להוויה.
זהו מקור של ידע, ובתפיסה הדאואיסטית מהווה המקור בהא הידיעה, לידיעה פנימית מוחלטת שאינה מותנית בהשגת השכל, בהבנה או במגבלות החושים. בסין העתיקה האמינו שמסרים וידע טמונים בריק האולטימטיבי הנמצא במרכז הווייתו של כל אדם. כאשר נלמד להתחבר אל השקט שבתוכנו נוכל להוציא את הפוטנציאל הגלום בנו מהכוח אל הפועל קרי, החכמה האצורה בקרבנו תהפוך לכלי עוצמתי של ידע חסר גבולות.

המושג טאי צ'י בתרגום ישיר הנו עוצמה או גדולה אולטימטיבית, איזון בין שני הניגודים הקיימים בעולם סביבנו, בגופנו ובנפשנו ובא לידי ביטוי בתודעה, רגש ופיזיולוגיה מאוזנת. המרכזים האנרגטיים משמשים מעין מאגרי אנרגיה מהם ניזון הגוף כולו דרך ערוצי האנרגיה. היסטורית התיעוד הראשון של המושג טאי צ'י מגיע מהספר
"ההרמוניה בספר התמורות" שנכתב בזמן שושלת האן (בין 25 לפנה"ס ועד שנת 225) בידי האלכימאי הדאואיסטי וואי בויאנג Wei Boyang. בכתביו המשמעות של וו צ'י היא דאו = הדרך במצב סטטי וטאי צ'י דאו = הדרך בתנועה דינאמית. בתיאור האיזון הדינאמי אותו מייצג הטאי צ'י, האיזון עצמו הוא המתואר כנשגב והאידיוגרפיה השניה מסמלת גדולה או שלמות, כך שתרגום לא מילולי המשקף את מהות ההגדרה כרעיון יהיה לעניות דעתי: האיזון הנשגב = Great Ultimate.

בין כל המרכיבים תודעה – רגש – פיזיולוגיה יש יחסים הדדיים והשפעה שהיא בבחינת כביש דו סיטרי.
תנועה מאזנת תאזן גם את הנפש ונפש מאוזנת תבוא לידי ביטוי גם בתנועתו הלא מודעת של האדם. את הריק האולטימטיבי על כל אדם למצוא בתוכו. ניתן ללמוד את התנוחה הפיזית, אך התרוקנות תודעתית היא מלאכה שצריך להתאמן בה ולצורך לימוד זה על כל אחד להיות המורה של עצמו ולמצוא את הדרך פנימה. הסינים מסתפקים בהנחייה – לרוקן את המחשבות think of nothing.

העמידה הריקה היא בעיני אימון למתקדמים ובתחילת הדרך קשה למתרגל לדייק או אפילו להרגיש בוודאות מתי הוא מדייק בעמידה. לאחר זמן אנו לומדים לחוש את הזרימה ועוצמת השדה האנרגטי של גופנו. זהו הרגע בו ניתן להתחיל להתאמן ברצינות בעמידה ריקה כבסיס פיזי לחיבור עם החלק הגבוה שבנו, בו הידיעה היא חסרת גבולות. הסינים קוראים לזה 'הדאו' ובתרגום ישיר 'הדרך'. בקבלה זה נקרא 'ביטול', מצב של העדר תחושת היישות דרכה האדם מגיע קרוב ככל שניתן לחלק האלוקי שבנשמתו. מהאספקט הפיזי ה"מצפן" שיכוון אותנו הוא תחושת אמצע ועמידה ללא מאבק, נינוחות ואיזון פיזיולוגי כפלטפורמה לעבודה הרגשית והתודעתית.

יין ויאנג – בגוף האדם

כעיקרון מנחה כללי, ניתן לומר שהחלקים בגוף שחשופים יותר לשמש הם יאנג והחלקים הנחבאים מהשמש הם יין. אנו כמטפלים ננסה לחוש את האדם שמולנו ולבחון את האיזון בין יאנג ליין בגופו, בצורת הדיבור ובתנועות גופו לא רק בזמן תרגול. ההליכה או צורת ההחזקה של הגוף מלמדות הרבה מאוד.

הסיווג כטיפוס יאנג או יין תהיה האבחנה הראשונה שנעשה כאשר נפגוש מטופל חדש. ובפרק זה נרחיב על החלוקה בגוף האדם וההשלכות של האבחון לגבי דרכי הטיפול שנבחר במסגרת החליפה התפורה לצרכיו של האדם.

הכוחות האלה מתקיימים באדם מרגע החיבור של הזרע והביצית ברחם האם, מיד עם החלוקה הראשונית לשני תאים. החלק המרכזי המשותף לשני התאים מהווה את הציר האנרגטי המרכזי, דופן אחת היא הערוץ השולט GV והדופן השנייה את הערוץ המכיל CV. שני ערוצים אנרגטיים מרכזיים אלה יזינו את המשך חלוקת התאים ויהיו במהלך הימים הקרובים לחלקו הקדמי והאחורי של העובר, פנים ואחור.

עם השנים אנו מתגבשים, גנטיקה ונטיות מולדות של אופי האדם נמהלות בחוויות מעצבות, חינוך והתפתחות או ניוון ש"נרכשו" במהלך החיים. כל הגורמים האלה פועלים יחד בערבוביה יחודית לכל פרט ומעצבים את דמותו כאדם הווה אומר את המבנה הפיזי, הרגשי והתודעתי של האדם.

האבחנה הראשונה האם יש לפנינו אדם שהוא טיפוס יין או טיפוס יאנג מקדימה לאבחון המטופל לפי שיטת הטריגרמות הסיניות, אותן נלמד בהמשך וכמובן לאבחון לפי חמשת היסודות.

הנקודות השונות אותן נבחן :

1. מבנה גוף מכונס או מוחצן?
2. אופן ההחזקה של הגוף, יציבה, הליכה וכולי.
3. צורת הדיבור והביטוי של האדם משדרת יין או יאנג?
4. האם הבעיה הפיזיולוגית יושבת על ערוצי אנרגיה של יין או יאנג?

בסופו של התהליך יתקבל אבחון האם אדם זה הוא טיפוס "ייני" או "יאנגי" במבנה גופו, בהתנהגותו ובפתלוגיה ממנה הוא סובל. נקודה זו היא הראשונה בהליך האבחון לקראת בנייה של פרוטוקול טיפולי לאותו אדם. בסופו של דבר לאחר מבט מעמיק ותשאול מקיף יתקבל אבחון הכולל תכונות פיזיות, תכונות אופי, הפסיכולוגיה שמאחורי הבעיה הבריאותית ורק בסוף הגורמים לפתלוגיה שבגינה המטופל הגיע לקליניקה.

דוגמה א:
אשה עם חוסר יאנג טיפוס ייני כללית בכל תא בגופה והפתלוגיה היא סטגנציה בכבד, המופיעה כגידול שפיר שהופיע עקב הדחקה וחוסר ביטוי של כעסים. עקב כך נוצרה חסימה בזרימה האנרגטית של האיבר שפגעה בתפקודו הפיזי והאנרגטי.

דוגמה ב:
גבר בשנות השישים שנראה כטיפוס יאנגי מוחצן, הפתלוגיה היא ציסטה בכליה שנגרמה כפי הנראה עקב איבוד ההון העצמי של המשפחה ופשיטת רגל שהביאה לדאגה יתרה לעתידו ולעתיד משפחתו. חרדה קיומית מתמשכת הביאה לידי התשה של הכליה גם עקב רגש של פחד לא מאוזן וגם עקב בעיות שינה איתן הוא מתמודד מאז המשבר. חוסר ביטוי הולם הנובע מדימוי עצמי גברי בוטח ותפקידו כגורם מייצב וחזק בבית גרמו לסטגנציה שפגעה בתפקוד הכליות והחסימה האנרגטית באה לידי ביטוי כציסטה בכליה השמאלית.

אלה כמובן דוגמאות בלבד וכל כוונתי היא לתת דוגמה כיצד אני רושם לעצמי בראש העמוד בריף המסכם את התשאול ואת התרשמותי מהמפגש עם המטופל. זוהי נקודת התחלה שיכולה לכוון את המטפל ולעזור לו לגבש פרוטוקול טיפולי, שלכתכילה מביא בחשבון את מכלול הגורמים שהובילו לפתלוגיה ספציפית אצל אדם ספציפי.

בעמוד הבא תמצאו כמה דוגמאות לביטוי של יין ויאנג בגוף האדם. חשוב תמיד לזכור שיין ויאנג הם יחסיים לשם דוגמה צדנו הקדמי, יהייה יין ביחס לגב אך יאנג ביחס לאיברים הפנימיים שבחלל הבטן או בבית החזה.

העמידה הריקה היא בעיני אימון למתקדמים ובתחילת הדרך קשה למתרגל לדייק או אפילו להרגיש בוודאות מתי הוא מדייק בעמידה. לאחר זמן אנו לומדים לחוש את הזרימה ועוצמת השדה האנרגטי של גופנו. זהו הרגע בו ניתן להתחיל להתאמן ברצינות בעמידה ריקה כבסיס פיזי לחיבור עם החלק הגבוה שבנו, בו הידיעה היא חסרת גבולות. הסינים קוראים לזה 'הדאו' ובתרגום ישיר 'הדרך'. בקבלה זה נקרא 'ביטול', מצב של העדר תחושת היישות דרכה האדם מגיע קרוב ככל שניתן לחלק האלוקי שבנשמתו. מהאספקט הפיזי ה"מצפן" שיכוון אותנו הוא תחושת אמצע ועמידה ללא מאבק, נינוחות ואיזון פיזיולוגי כפלטפורמה לעבודה הרגשית והתודעתית.

יין ויאנג – בגוף האדם

כעיקרון מנחה כללי, ניתן לומר שהחלקים בגוף שחשופים יותר לשמש הם יאנג והחלקים הנחבאים מהשמש הם יין. אנו כמטפלים ננסה לחוש את האדם שמולנו ולבחון את האיזון בין יאנג ליין בגופו, בצורת הדיבור ובתנועות גופו לא רק בזמן תרגול. ההליכה או צורת ההחזקה של הגוף מלמדות הרבה מאוד.

הסיווג כטיפוס יאנג או יין תהיה האבחנה הראשונה שנעשה כאשר נפגוש מטופל חדש. ובפרק זה נרחיב על החלוקה בגוף האדם וההשלכות של האבחון לגבי דרכי הטיפול שנבחר במסגרת החליפה התפורה לצרכיו של האדם.

הכוחות האלה מתקיימים באדם מרגע החיבור של הזרע והביצית ברחם האם, מיד עם החלוקה הראשונית לשני תאים. החלק המרכזי המשותף לשני התאים מהווה את הציר האנרגטי המרכזי, דופן אחת היא הערוץ השולט GV והדופן השנייה את הערוץ המכיל CV. שני ערוצים אנרגטיים מרכזיים אלה יזינו את המשך חלוקת התאים ויהיו במהלך הימים הקרובים לחלקו הקדמי והאחורי של העובר, פנים ואחור.

 

 

 

 

 

 

 

 

ככלל מנחה להגדרת יין מול יאנג בגוף האדם, המקומות החשופים יותר לשמש יהוו יאנג כפי שנראה בשלשת האיורים שלהלן: הגב פוגש את השמש יותר מהבטן , פלג הגוף העליון יותר מהרגליים וכמובן שכל חלקי הגוף הפנימיים אינם פוגשים שמש כלל. גם בגפיים כל אחת לעצמה מיתקיימים אותם כללים והחלק הפנימי של הרגל יהיה יין מול חלקה החיצוני יאנג , כף היד יין מול גב היד יאנג וכולי.