מדיטציות צ׳י קונג חלק ב – המעגל המיקרו קוסמי

אחת המדיטציות המשמעותיות ביותר בעולם הרפואה הסינית האנרגטית בכלל ולמתרגלים ההולכים על פי משנתו של דא מו בפרט, היא מדיטציית המעגל המיקרוקוסמי הנקראת גם הסירקולציה הקטנה.

זוהי מדיטציה המשלימה על צד היאנג את המדיטציה האמבריונית עליה דיברנו בחלק הקודם.

למעשה נכון לראות בהן שני חלקים המשלימים זה את זה וזאת משום שבמדיטציית המעגל המיקרו קוסמי יש שימוש בתודעה לצורך עשיה מכוונת מטרה לעומת המדיטציה האמבריונית שעניינה נוכחות, קשב מלא ללא כל שאיפה או מטרה חיצונית לתרגול עצמו.

חשוב לציין כי תרגול זה התקיים עוד לפני מאות שנים בהודו, סין ,יפן וקוריאה, אך עד למאה ה 19 לא היה תיעוד ברור המתאר את דרכי התרגול.

את האזכורים בכתבים העתיקים הנוגעים לתרגול, תכליתו ודרכי הביצוע מוריי נאלצו ללקט מתוך פיסות מידע הפזורות בכתבים רבים שנכתבו על ציר זמן של אלפי שנים, לתרגם ולנסות להרכיב את התמונה גם ברמת התיאוריה השלמה וגם הלכה למעשה להוריד את הידע לרמה פרקטית ולתרגל.

שנים של התנסות הביאו על בסיס החוויה האישית דרכים מבוררות יותר, וספרים שנכתבו במאה ה 20 מספקים הסברים מקיפים יותר ואיורים שיסייעו לתלמיד להבין ולבצע.

הידע העתיק שהיה שמור כסוד צבאי והועבר לתלמידים נאמנים בלבד נפתח לציבור מתרגלי הצ׳י קונג באופן נגיש מתמיד.

אולם אנו רואים כי בכל זאת מתרגלי השיטה ספורים אפילו ברמת ההתנסות בלבד, בודדים בדורנו באמת הופכים את העבודה התודעתית למנוע עיקרי הנמצא במרכז התרגול ומניע החוצה כל תנועה, מדוע? שלושת הסיבות העיקריות הן היעדר או חוסר הבנת התיאוריה מאחורי התרגול ומהי תכליתה של עבודה זו בכלל.

האמת היא שגם לאחר קריאה בספרות הקיימת זו עדיין משימה די בלתי אפשרית. סיבה שניה היא בהעדר מורה שיכול לכוון את התלמיד בשלבי העבודה במדרג נכון – ממה להיזהר ולמה עליו לצפות, קשה להגיע לתוצאות של ממש.

הסיבה השלישית היא התפיסה הרווחת באסכולות מסוימות בעיקר בעולם אומנויות הלחימה שלא נכון ללמד מתחילים מחשש לסכנה שבתרגול.

מורים הגורסים כך מלמדים תרגול זה רק בשלב מתקדם הדורש שנות תרגול רבות בטרם הנושא נפתח. מכל הסיבות שמנינו רוב התלמידים אינם נוגעים בחומרים אלו כלל.

החשיבות הגדולה ברכישת יכולות אלו והכנסתם לכל תרגול היא יכולתנו למזג תודעה וחומר לידי אחדות.

זו הגדרה מאוד גדולה ואולי תחילה אינה נשמעת ברת השגה כלל. אבל מנסיון  אישי זה הולך ומשתפר עם כל יום של עבודה כמו כל דבר אחר רחוק ככל שיראה.

תחת הנחיה נכונה ועבודה יומיומית מרוכזת לתקופה של כמה שבועות במדרג נכון כל אדם יכול להגיע לתרגול שתרומתו מורגשת ברמה הפיזית והמנטלית כאחד.

זכרו כי המטרה בכל סדרה מתקדמת היא עבודה על פי עקרון מנחה פשוט:

תודעה מניעה אנרגיה מניעה צ'י

הסדר הנכון והבטוח לתלמיד

מוריי למדוני את סדר הלימוד הנכון והבטוח לתלמיד בראשית דרכו כך:

  1. למד ראשית את התיאוריה ותוודא שתלמידיך מבינים מה זה ולמה זה נועד.
  2. למד נשימה אמבריונית לפני כן על מנת לאמן את התודעה ובכדי לתת כלי מאזן ולהכשיר את המבנה האנרגטי. היין תמיד קודם ליאנג גם בתנועה, משחררים ומתחילים תנועה וגם בכל סדר טבעי  בבחינת ויהי ״ערב ויהי בוקר״.
  3. למד נשימה בטנית הפוכה המקנה שליטה בהנעת והחזקת הצ׳י לאורך ציר הטאי ג׳י.
  4. יש לבנות צ׳י רק כפי הצורך האמיתי ולכן יש לרכוש את המיומנות במעגל האש ומעגל הרוח, התרגלו לשים לב לתחושה בגוף כאשר חשים עודף יאנג או חום, יש לתרגל מעגל הרוח בכדי לאזן יין מול יאנג בכל עת כפי שנחוץ אפילו באותו התרגול.
  5. למד בניה בשלבים; ראשית של הדאן טיין הנמוך conditioning xia dan tian במשך 90 הימים הראשונים לתרגול. ולאחר מכן חיבור לסדרת צ׳י קונג פשוטה.
  6. רק לאחר המעגל הקטן הסובב דאן טיין תחתון בלבד שעובד טוב ונהפך להרגל שניתן להחזיק אותו בתנועה ללא מאמץ, נכון להמשיך למעגל הנע סביב הגוף כולו ולסדרות מתקדמות ולפורם טאי צ׳י.
  7. רק לאחר שהנעת האנרגיה על ציר ה GV-CV נעשית הרגל או טבע שני נכון לשלב את הנשימה הבטנית ההפוכה והסירקולציה הקטנה עם המדיטציה האמבריונית כתרגול אחד שלם. עד אז יש לפתח את היכולות בנפרד ולרכוש בהדרגה את שני הכלים האלו כל אחד בפני עצמו.

לאחר תקופה מסויימת המשתנה מאדם לאדם, הסינים מגדירים 90 יום, אך לטעמי זה נובע מחיבה יתרה למספר 9 ולא באמת נכון להגדיר זמן כי מעבר לכמות הזמן המושקעת, יש פרמטר חשוב הרבה יותר וזה איכות העבודה, יכולתו של התלמיד להתרכז ולמקד עצמו במדיטציה ועוד…

הבשורה הטובה היא שכאשר זה קורה אתם תהיו הראשונים לחוש בכך, ההבדל ניכר.

לסיכום אין ספק כי יש להקדיש לכל הפחות כמה שבועות רצופים עד חודשים ספורים כדי להגיע לתוצאות שיבואו לידי ביטוי בתרגול של סדרות צ׳י קונג והפורם טאי צ׳י וכמובן איכויות אלה יבואו לידי ביטוי גם ברמות האנרגיה והמיקוד התודעתי ביום יום.

מסלולי הנעת האנרגיה

להלן נפרט את מסלולי הנעת האנרגיה ומה מטרת כל אחד מהם:

המעגל המיקרוקוסמי הקטן משמש כנקודת התחלה, היתרונות הם שניים, ללא התמודדות עם מעברי הצ׳י המאתגרים ובניה מהירה יותר של מאגרי הצ׳י בדאן טיין הנמוך, דבר המאפשר עבודה יעילה ואיכותית.

בהעדר צ׳י בכמות מספקת לא ניתן באמת להפיק תועלת מתרגול מדיטציית המעגל המיקרו קוסמי וזו הסיבה שאין מתחילים ללמד תרגול זה תלמידים חדשים בתחילת דרכם.

המעגל המיקרוקוסמי הקטן

 

תרגול מעגל האש, הנתיב הזה הנקרא גם firepath , נועד לחזק את יסוד האש וכתוצאה מכך האדם נעשה יותר יאנג, דבר הבא לידי ביטוי ברמה גבוהה של אנרגיה, עירנות, חיוניות וכמובן תחושה עוצמתית יותר בתרגול הפיזי של סדרות צ׳י קונג ופורם טאי צ׳י.

עבור אמני לחימה זוהי דרך לבנות עוצמה שלא מרוקנת את הכוחות הפיזיים ואינה מביאה לידי התשה של גופנו.

מעגל הרוח, יש בלבול רב בכל הנוגע למושגים ובמקרים רבים תמצאו גם בין מורי הגדולים את מעגל הרוח תחת השם מעגל המים.

השם מעגל הרוח ניתן מכיוון שבדומה להליכה נגד הרוח המאטה את קצב ההתקדמות, תרגול זה הולך נגד כיוון זרימת הצ׳י הטבעית.

דבר הבא לידי ביטוי בירידה בקצב חילוף החומרים, לחץ הדם והשקטה של כלל מערכות גופנו. הלכה למעשה כתוצאה מריסון יסוד האש האדם נעשה פחות יאנג והצ׳י נשמר מרוכז בתוכנו ואינו מתפזר.

נכון לתרגל נתיב זה כאשר הנכם מרגישים שהתודעה מפוזרת ויש חשיבת יתר לא נשלטת או כאשר אתם מתקשים לפנות את התודעה הרגשית ו״לנקות מסך״ לשם תרגול מעמיק. שימו לב כי בדוגמא המובאת כאן מתוך ספריו של פרופסור ג׳והנסון מעגל הרוח מוגדר כמעגל המים.

 

הלכה למעשה תרגול מעגל המים הוא חלק מדרך העבודה בסדרת הצ׳י קונג העוסקת בשטיפת מוח העצמות והמוח, סדרה זו הנה המתקדמת שבסדרות הצ׳י קונג הרפואי ואחת משתי הסדרות הקלאסיות אותן השאיר דא מו לתלמידיו בסוף ימיו במנזר שאולין.

תרגול מעגל המים מורכב יותר ונעסוק בו בנפרד כחלק מלימוד סדרת Xi Sui Jing בקבוצות הלימוד למתקדמים. זהו נתיב פנימי וההולכה נעשית דרך הערוץ החודר thrusting vessel ולא דרך ערוצי האנרגיה הראשיים המקיפים את הטורסו לפנים ואחור הערוץ השולט והערוץ המכיל  governing and conception vessel.

ראוי לציין כי יש גם וריאציות נוספות המשלבות את נתיב האש עם נתיב המים כחלק מתרגול ״חולצת הברזל״ Iron shirt המכונה גם פעמון הזהב golden bell. תרגול זה נמצא בשימוש בקרב נזירים לוחמים ונועד לצורך חישול הגוף והפיכתו לבלתי פגיע או חדיר ומכאן השם חולצת הברזל.

המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מייסד מדיקל צ׳י קונג ישראל

 

*האיורים במאמר זה נלקחו ברובם מתוך ספרים של מוריי – פרופסור ג׳והנסון וד״ר יאנג ותודתי נתונה לשניהם על הידע הרב שלוקט, בזכות מפעל חייהם זכיתי להעשרה גדולה ולהבנה מעמיקה ובהירה של הנושא.