נשימה אמבריונית הקדמה
כפי שלמדנו, צורת התרגול הראשונית ברפואה הסינית האנרגטית שכיום הציבור מכיר בשם ׳צ׳י קונג׳, היא העבודה התודעתית הטהורה ללא תנועה. בעולם הצ׳י קונג התודעתי יש כמה סוגי מדיטציות שחשוב להכיר והמדיטציה או הנשימה האמבריונית היא מהחשובות שבהן.
חשוב לדייק כי המילה מדיטציה או המילה נשימה יש בהן חוסר דיוק שכן זו איננה מדיטציה במובן המקובל של המילה או שיטת נשימה כלל, האמת היא שהפירוש המהותי הנכון יהיה ״נוכחות אמבריונית״. הנקודה המאוד חשובה היא להפנים את עיקרה של נוכחות זו והיא, קשב מלא ונוכחות נקיה מנגיעה אישית או רצון, דרך זו הנה חלופה לשיח הפנימי המונע מרגשות ורצונות שממלא כל פינה בתודעתנו. השקטת התודעה הרגשית דייקא, היא שמאפשרת את המעבר משיח פנימי שרובנו חווים במהלך היום כולו, לקשב פנימי המחדש את החיבור בין האדם לטבע. באמרנו חיבור לטבע הכוונה כפולה – גם חיבור לטבע הראשוני של האדם, לו הסינים קוראים original self וגם לטבע הסובב. מדיטציה אמבריונית היא דרך סלולה המובילה לחיבור זה.
עיון בכתבים העתיקים מדגים טוב יותר מכל אמירה את חשיבותה של המדיטציה האמבריונית, למעשה ישנם קרוב לעשרים כתבים המתועדים החל מ 1500 שנה לפני הספירה ועד למאה ה 20ֿ, בהם המאסטרים הגדולים של כל שיטה מתייחסים למדיטציה האמבריונית, אך לרוב לא בשמה המפורש שהוא חדש יחסית. שמות כגון: דאן טיאן הו שי (dan tian hu xi), שמשמעו בעברית נשימה למרכזי האנרגיה. שו ווי הו שי (xue wei hu xi), משמעו נשימה לנקודות הכוח, שם נוסף הוא באו יי (bao yi), שמשמעו לאמץ או לחבק את האחדות הפשוטה. ולמעשה בכל מסורת, בית ספר או מנזר בו נהגו לתרגל נשימה או מדיטציה אמבריונית הודבק שם לתרגול שבמקרים רבים שם זה הוא מעין קוד הצופן רמז בתוכו. אלה רק מספר דוגמאות שנועדו לסבר את האוזן ולתת לכם גישה נכונה לכתבים העתיקים.
ההיכרות עם הכתבים העתיקים חשובה אם כן משני טעמים; ראשית בכדי שנוכל לפנות למקורות לאיסוף ידע מחובתנו להכיר את הטרמינולוגיה והכינוי הנהוג אצל מחבר הקלאסיקה או העדות ההיסטורית בה אנו מעיינים. שנית וחשוב אולי יותר, עצם ההתעמקות בכינוי מלמדת הרבה. לשם דוגמה: בקרב נזירי שאולין כינוי נפוץ הוא פנייה אל הקיר או ישיבה עם הפנים לקיר. אצל המשכילים הדאואיסטים תמצאו את השם נשימת צב או לנשום כמו צב. בשני המקרים הכוונה זהה – לעצור את הקשב המכוון לקלוט את שטף המידע מהחושים הרגילים – ראיה, שמיעה וכולי ולמקד את החוויה במראה ובקול הפנימי. הכוונה היא ממש למקד את החושים פנימה ולעשות בזמן התרגול fade out לסביבה הקרובה, זהו חלק מהטכניקה של התרגול.
דוגמה נוספת נמצא בפרק 16 של הספר דאו דה ג'ינג – הקלאסיקה שהותיר לאו דזה בה מוזכר "חיבוק האחדות הפשוטה" (Bao Yi), המלמד על הצורך לשחרר את תודעתי ותחושותי כפרט על מנת שאוכל לנסות להתמזג ולחוש את כל הסובב אותי באותה הרמה ובכך לשאוף לאחדות. אחרת חושי ימשכוני חזרה פעם אחר פעם ולא יניחו לי לעולם לעבור בדלת הקסומה שחבויה בכל אחד ואחת, אך עבור רבים היא לעלמה.
זהו פאזל! ניסיונותי להרכיבו לימדוני ללקט, לברור ולברר מידע, ההתחלה ממש לא הייתה פשוטה אך עם הזמן והניסיון כפשוטו (כוונתי לדברים הנלמדים מעצם התרגול), ראיתי איך מה שתחילה יכול להראות כמו ריבוי גרסאות שאינן מתיישבות, בהמשך אם נעמיק להתבונן בהן ונמצא את כוונת המחבר מאחורי הטקסט, יהיו מקרים בהם יתברר כי אלו למעשה חלקי פאזל שונים המרכיבים תמונה אחת שלמה.
עד למאה ה 20 ידע זה נשמר בסוד בקרב יודעי ח"ן מהזרמים והמנזרים ואפילו בינם לבין תלמידיהם נחשב כידע שאינו נחלת הכלל ועל התלמיד להרוויח את כרטיס הכניסה לעולם זה במידותיו ובנאמנות למוריו. הידע הועבר ברובו ממורה לתלמיד בע"פ בהדרכה אישית או בקבוצות קטנות. אך תמונה זו השתנתה.
שתי מדרגות או אם תרצו קפיצות קוונטיות בתפוצת הידע ראויות לציון; שנת 560 לספירה נזיר בודהיסטי שעבר לסין והפך לדמות פורצת דרך, דמות מעצבת לדורות במנזר שאולין ושמו בודהידארמה או כפי שהסינים מכנים אותו דא מו Da Mo, מותיר אחריו משנה ברורה ולראשונה בהיסטוריה תלמידיו (גם אלה שלא למדו את תורתו מפיו) הולכים בדרך סלולה עם הנחיות כיצד לתרגל.
המדרגה השניה היא קרוב למאה ה 20, עם התפתחות הזרם "צ'י קונג לאריכות ימים", שהיום הוא מרכזי בעולם הצ'י קונג ובמידה רבה תפס את מקומה של האסכולה של תרגול לשם הארה או פקיחת העין השלישית כפי שתמצאו ברבים מהכתבים העתיקים. זהו זרם של משכילים דאואיסטים עבורם הצ'י קונג הוא אמצעי ואילו אריכות ימים בבריאות איתנה היא המטרה. לעומת אלו, הבודהיסטים והדאואיסטים כאחד, רואים בצ'י קונג אמצעי להתפתחות רוחנית, חיבור לטבע ולפקיחת העין השלישית או אם תרצו דרך להגיע להארה ולהתעלות הרוח שזוהי עבורם הגשמת תפקידו של האדם בעולם.
כך מתחילת המאה ה 20, החל הידע הגנוז לצאת ולהיות זמין יותר גם במערב. כתבים עתיקים תורגמו לגרמנית, אנגלית וכיום אף לעברית. אך לא יהיה די בכך בכדי להוליד ידע בר יישום. ולמען האמת אני סבור שללא הדרכה ממורה בר ידע ובעל נכונות ללמד, קשה להרכיב את הפאזל לבד, בוודאי לא מקריאה של ספר מעמיק וטוב ככל שיהיה.
זכיתי ללמוד את ועל הנושא מפרופסור ג'והנסון וד"ר יאנג ג'ווינג מינג, מסדנאות של מנטק צ'יה, מכתבים מתורגים אודות סיפור חייו והנהגותיו של לי צ'ינג יון (Li Qingyun) שנכתב ע״י אולסון מפי יאנג שנג תלמידו של לי צ׳ינג יון, מאסטר וון שו יו למדני את משמעות ודרך ההתייחסות הנכונה לריק (Wu) ובכלל לעצם הנוכחות של מימד היין בחיינו ולפוטנציאל הגלום ביכולתנו לנוע במרחב הייני של הקיום.
על אף כל הידע שרכשתי ממורי, המורה החשוב מכל הוא הניסיון. ההתנסות היא המורה הטוב ביותר כי שיעוריה רשומים בנפשך מילה במילה ואינם דוהים ונשכחים מהר כמו הידע שנאסף מספרים. לכן המלצתי היא, במקום להסתפק בליקוט מידע המגיע מבחוץ ובדרך זו לנסות לבנות את הפאזל, לקטו מידע מבורר כפי הצורך הדרוש לכם על מנת להתחיל לתרגל, והעשיה תסייע לכם להפנים לאן פניכם מועדות. ומנסיוני תמצאו כי רוב חלקי הפאזל מחכים לכם בפנים בתוך התרגול.
נקודות עיקריות בתרגול המעשי
נוכחות או חיבור לשתי הנקודות האנרגטיות המשמעותיות ביותר לאדם – הדאן טיאן העליון מקום משכנה של הנשמה או התודעה הגבוהה, והדאן טיאן התחתון כמצבר האמיתי או "מיכל הביו אנרגיה של הגוף" שזוהי למעשה הגדרה מנקודת מבט מדעית של המושג צ'י.
- נשימה עמוקה ונינוחה ללא מאמץ, להאט את כל הפעילות בגוף דרך השקטה של הנשימה, ישיבה נינוחה, בגדים נעימים ללא חגורות או נעליים במנח גוף המאפשר לשכוח מהגוף.
- נוכחות פנימית שקטה, ניקוי המחשבות ומשיכת החושים פנימה. יש לנסות לנקות את התודעה ממילים, ללא פרשנות, ללא תחושת הישג וללא ביקורת משום סוג שהוא פשוט להיות ולחוות את הסשן הזה כפי שהוא מתרחש.
- בנוגע לדרך הנכונה לנשום, רק כאשר תהליך זה מתרחש באופן טבעי וללא מאמץ יש עדיפות לנשימה בטנית הפוכה על פני נשימה "רגילה". שוב אדגיש אין זה עניין עיקרי ובתחילת הדרך לא נכון לתת את הדעת על סוג הנשימה שכן זה יוציא את המתרגל ממצב של נוכחות נטו ללא עשיה מכוונת.
מתי לא נכון לתרגל
- אין לתרגל כאשר הנכם לא חשים בטוב פיזית, חולים במצב אקוטי, עייפים מידי, קר או חם לכם מידי וכולי.
- אם נמצאים במצב של סערת רגשות, עצב, כעס או כל רגש עוצמתי, אין לתרגל ויש לתהלך בשיח פנימי לפני התרגול. רק לאחר שהיינו כנים עם עצמנו ועם רגשותינו ועשינו "שלום" עמם ניתן ללכת הלאה באמת.
מטרות עיקריות במדיטציה האמבריונית ובעיסוי העצמי לאחריה
- השגת שליטה בתודעה הרגשית המאפשרת שימוש בתודעה הגבוהה כ"כלי עבודה".
- השקטה של הנפש וניקוי רגשות שאיננו נכונים "להסתכל להם בעיניים" הנוגעים לחיינו.
- עידוד היצור ההורמונלי של בלוטות המאסטר: יותרת המוח ובלוטת האיצטרובל.
- ייצור צ'י ופיזור בכל גופנו ללא סטגנציות בצנרת האנרגטית או נקודות הנמצאות בחסר.
- פתיחת חסימות אנרגטיות על ציר הטאי ג'י ע"י ניקוי של שלושת הדאן טיאן.
- תחזוקה וחימום לגוף כולו לפני שמתחילים את שגרת האימונים.
- תחזוקה לגוף כולו לשמירת הבריאות.
סדנת ניי גונג מדיטציות מעולם הצ'י קונג
מידי שנה מתקימת סדנת מדיטציות מעולם הצ'י קונג בה נלמד לעומק את המדיטציות העיקריות המהוות ארגז הכלים להתפתחות אישית וביניהם כמובן הנשימה האמבריונית שהיא הבסיס לבניה של מיומנות תודעתית. אמיר פרלמן מייסד מדיקל צ'י קונג ישראל ומנהל המכללה הישראלית לאומנויות פנימיות מעביר סדנה זו פעמיים בשנה בספטמבר ובפברואר. להרשמה לסדנת ניי גונג לחצו כאן
לקריאה נוספת
תמלול הרצאה של ד"ר יאנג ג'ווינג-מינג על נשימה אמבריונית שבוצע על ידי יהונתן כהן