טאי צ'י צ‘ואן אמירות מפי צ'אנג סאן-פנג (CHANG, SAN-FENG)

במאמר זה הבאנו לפניכם כמה פנינים מפיו של האיש שהביא לעולם את אמנות הטאי צ׳י צ׳ואן, צ׳אנג סן פנג היה בראש ובראשונה פילוסוף, דאויסט ואיש רוח. זוהי נקודת המוצא ממנה הוא הביא לעולם אמנות לחימה התואמת את תפיסת העולם שלו. השאיפה לאיזון בין ניגודים משלימים המביאה הרמוניה למתרגל.

לפני שנקרא את דבריו חשוב להבין כי טאי צ׳י איננה עונה על ההגדרה אמנות לחימה פר סה , למעשה נכון יותר להגדירה כאמנות הפסקת הלחימה. המטרה האמיתית היא להשיב את ההרמוניה.

התרגום של אמיר הנומהותי יותר מאשר מילולי קרי תרגום שאינו נאחז במילים ומספק הסבר מאמיר עצמו כמי שחי ומתרגל צ׳י קונג וטאי צ׳י. ההסבר חובק את התובנות שרכש ממוריו ובעיקר ממאסטר יאנג ג׳ווינג מינג ממנו למד את הפרקטיקה והפילוסופיה של הטאי צ׳י צ׳ואן.

כאשר אתה בתנועה, כל חלק מהגוף הוא קל כאויר ורך ועל כל חלקי הגוף להיות שזורים כמחרוזת

צ'ינג לינג (QING LING), מילים סיניות אשר מתורגמות ל“קל ורך" ומשתמשים בהן כדי לתאר את תנועתם הגמישה  הקופים; מהירי תגובה ובו זמנית בשליטה ובעלי יכולת לנוע במהירות וברכות.

על הגוף להיות בשלמות קוהרנטית (בתיאום שלם) עם כל חלקיו המחוברים ומאוחדים על ידי זרימת האנרגייה (QI) אשר נעה בתוכו וחברת חלקיו כמו ״ארנק״ המטבעות הסיניים העתיקי, האיכרים נהגו לשאת את כספם כאשר המטבעות קשורים לחוט וקשורים לגופם.

צ'י (QI) צריך להיות מצוי בשפע ובזרימה, הרוח (SHEN) צריכה להיות אסופה שמורה בפנים.

הצ'י (QI) אשר נוצר ונאגר בדאן טיאן הנמוך צריך למלא את כל הגוף כפי שאוויר ממלא בלון. בתרגול טאי צ'י צ'ואן עם התודעהשקטה ומרוכזת (תחת שליטה), יש בכוחה להניע את הצ‘יתןך שהוא גדל ומתחזקו. וזה מוביל לגוף בריא.

בדרך זו למרות שהצ'י מלא ופועל, הצ'י לא מופרע (לא יוצא מאיזון). כאשר מחזיקים ומשמרים את תעצומות הרוח בתוכנו, פירושו שכל פעולותינו מדודות ומדוייקות ונעשות ברכות וקלות. זנוכל להימנע מלהסגיר את הכוונות האמיתיות שלנו ליריבינו ולשמר את הצ'י שלנו מלהתפזר ולהתבזבז כפי שקורה מפעולות הנעשות מתוך דחיפות או תנועה רגשית פנימית שאינה נשלטת.

רצוי שאף חלק לא יהיה בו דופי, אף חלק לא יהיה בחוסר או בעודף, ואף חלק לא יהיה מנותק מהגוף השלם.

טאי צ'י צ'ואן מדגיש איזון, יעילות ודיוק. אף תנוחה או חלק מהגוף לא יהיו שרויים במתח רב מידי או בריפיון יתר. כל תנועה תהיה רכה וזורמת קשובה ונחושה במידה הנכונה, כל כוח מדוד בדיוק ומותאם כדי לעשות את העבודה ולהשיג את המטרה של התנועה. כל תנוחה תהיה מעוגלת וכוללת בתוכה את כל הגוף כולו בתנועה חלקה, מתמשכת וזורמת.

השורש (חיבור לקרקע) נמצא בכפות הרגליים העוצמה של הגוף (JIN) מונעת מהרגליים, נשלטת על ידי המותן ומבוטא על ידי האצבעות. מכפות הרגליים אל הרגליים, אל המותן חייב להיות צ'י מאוחד ומוטמע. בתנועה קדימה או אחורה אפשר אז לנצל את ההזדמנות ולהשיג תנוחה עדיפה-עליונה (ששמה אותך בעדיפות על היריב שלך).

אם אתם מחוברים לאדמה, ואם מכפות הרגליים עד המותן אתם נעים כיחידה קוהרנטית, אז ה JIN שלכם יהיה חזק ואתם תהיו קלי תנועה ותגובה כדי למצות עמדה יתירה (עם יתרון).

הצ'י של כל הגוף חייב להיות מאוחד עם הטכניקה.

חשוב לאזן את הכוח והצ'י של היד הדומיננטית- האקטיבית (substantial) עם השורש בכף הרגל ולאזן את הכוח המשני (הקלוש שאין בו ממש) תוך זה שאנחנו תולים את הראש עם הצ'י שאוב אל הדאו טיאן (DAN TIAN).

אם נכשלת בניצול ההזדמנות להרויח עמדה עדיפה  (המאפשרת שליטה ביריב) התודעה היא הראשונה שתצא מאיזון והגוף שלך יצא משיווי משקל בעקבותיה. כדי לפתור בעייה זו, עליך להסתכל על האגן והרגליים ומשם למצוא פתרון.

אם נכשלת בנסיון לתקוף את יריבך, או הגנת בקושי נגד התקפה זה כנראה בגלל שחסר תודעתי בראיה נכונה של המצב או חוסר בקשב, כאשר אלו חסרים הגוף שלך יוצא מאיזון וכל מנח הגוף מאבד השתרשות וחסרתחושת מרכז. כאשר השורש שלך לא יציב (הרגלים לא מושרשות בקרקע) אתה מאבד את הבסיס האיתן דרכו הרגלים מניעות כוח ועל כן האגן מאבד שליטתו והפעולות שלו הופכות להיות חסרות משמעות ונטולות עוצמה. כדי לפתור את המצב, עליך לתקן לעמדה בעלת יתרון ולאפשר לעצמך לבנות מחדש השתרשות ולאזן את עצמך מכאן תוכל להחזיר את השליטה במצב.

למעלה ולמטה, קדימה ואחורה, שמאלה וימינה, הכל אותו הדבר. כל זה נעשה עם המיינד (YI), ולא חיצונית.

לכל כיוון ועם כל תנועה זה יש להתאים את האגן והרגליים בראשונה. אין זה נבון  להסתמך על תנועה מהירה או כוחנית של הגוף והידיים המונעת בכוחם של השרירים. במקום זאת, התודעה המיושבת ובקשב מאפשרים קריאה נכונה והבנה של המצב, ומכאן ניתן למצוא את הפתרון היעיל ביותר וההבנה היא המכוונת את הגוף כהרף עין ליעילות המירבית.

אם יש חלק עליון, יש חלק תחתון; אם יש קדימה, יש אחורה; אם יש שמאל, יש ימין.

טאי צ'י צ'ואן, מדגיש שלמות ואיזון. כאשר תוקפים למעלה, עליך להגן נמוך. כאשר נעים לכיוון אחד, עליך לאזן עוצמה (JIN) ואנרגיה (QI) בכיוונים משלימים והם במקרים רבים מנוגדים. כאשר אתם תוקפים או מגנים בצד אחד, עליכם להיות ערניים תמיד לצד האחר.

אם התודעה (YI) רוצה ללכת מעלה, זה מרמז שיש לקחת בחשבון את המתרחש מטה. (פירושו) שאם (אתה) רוצה להרים ולנצח יריב, עליך קודם לקחת בחשבון את השורש שלו. כאשר שורש היריב מתערער, נלקח, לא מן הנמנע שהוא ינוצח במהירות ובוודאות.

השורש של היריב שלך הוא הבסיס שלו. כאשר השורש שלו מתערער, הוא יאבד את הבסיס שלו ואת העוצמה שלו (JIN) לא יהיה מופעל מהרגליים ונשלט מהמתניים. מצב זה מאוד יגביל את יכולת הלחימה שלו. אם תרצה להפיל אותו או לדחוף אותו עליך קודם כל לערער את השורש שלו ובכך יריבל יאבד את שווי המשקל,  ללא שיווי משקל ואחיזה בקרקע כל יריב מובס בקלות.

יש להבדיל בבהירות בין מהותי ומשמעותי למה שאינו מהותי ומשמעותי, בכל חלקי הגוף משתנים יש אספקטים מתחלפים ללא הרף. על כל  הגוף וכל המפרקים לנוע יחד ללא ערעור או שבירה של הרצף אף לא  הקל שבקלים.

חשוב מאוד להבדיל הנקודות המהותיות ומשמעויתיות וכיצד הן מתחלפות תוך כדי תנועה גם בגופך שלך וגם אצל יריבך. יד שפועלת מול היריב היא העיקרית בעוד היד השנייה היא המשנית (אינה מהותית ומשמעותית כרגע). הרגל עם המשקל הגדול יותר היא בדרך כלל המהותית ודרכה אנו משתרשים ומניבים עוצמה אבל מצב זה מתחלף מרגע לרגע לשם דוגמה הרגל שהייתה באויר ופחות משמעותית הופכת להיות עיקר מהות ועוצמת התנועה בזמן בעיטה. מרגל טאי צ׳י חייב להבדיל באופן ברור ולהגיב למצבים המשתנים תוך שהוא קשוב למה עיקרי ומה משני של היריב. כאשר היריב תוקף את הצד הימני שלך, צד זה יהפוך לריק ובכך לחסר משמעות והצד השמאלי שלך יהפוך לעיקר המהות של התנועה כאשר תרצה לתתקוף חזרה. בכדי לעשות את כל זה באופן יעיל, כל הגוף החל מכפות הרגליים, הרגליים, המותן ועד האצבעות לעבוד כמו יחידה אחת ולנוע מתוך רכות המעבירה את האנרגיה  (QI) בין כל חלקיו ללא מעצור וללא מאמץ.