טאי צ'י צ'ואן: מסע בין הסגנונות השונים

טאי צ'י צ'ואן (Tai Chi Chuan), המכונה לעתים קרובות "מדיטציה בתנועה", היא אומנות לחימה סינית עתיקה המשלבת תנועות איטיות וזורמות עם נשימה עמוקה וריכוז מנטלי. מעבר להיותה שיטת הגנה עצמית, הטאי צ'י מהווה תרגול הוליסטי לגוף ולנפש, ומציעה יתרונות בריאותיים רבים, ביניהם שיפור שיווי המשקל, הגברת הגמישות והפחתת מתחים. לאורך מאות שנים, התפתחו חמישה סגנונות מסורתיים עיקריים, כל אחד עם מאפיינים והיסטוריה ייחודיים לו, ולצידם סגנונות מודרניים המשלבים את מיטב המסורות.

חמשת הסגנונות המסורתיים של טאי צ'י

סגנונות טאי צ'י צ'ואן כולם ללא יוצא מהכלל חולקים מקור משותף ועקרונות פילוסופיים דומים, הנטועים עמוק בתפיסות העולם של הפילוסופיה הדאואיסטית.  התפיסה של יין ויאנג כניגודים תומכים ומאזנים בבריאה כולה ובאדם כחלק ממנה. עם זאת, כל סגנון מדגיש היבטים שונים של התרגול, החל מאופי התנועה ועד ליישומים הלחימתיים. חמשת הסגנונות המשפחתיים העיקריים, שמהם צמחו כל שאר הזרמים, הם צ'ן, יאנג, וו, וו-האו וסון.

סגנון צ'ן (Chen)

סגנון צ'ן, שפותח במאה ה-16 על ידי משפחת צ'ן, נחשב לסגנון העתיק ביותר שממנו התפתחו כל שאר הסגנונות הוא מתאפיין בשילוב ייחודי של תנועות איטיות ורכות עם התפרצויות מהירות של כוח  המכונה פה-ג'ין (Fa Jin), הבאות לידי ביטוי בדרכים שונות כגון: קפיצות, בעיטות ומכות. זהו חלק מסימן ההיכר של סגנון צ'ן.

סגנון יאנג (Yang)

סגנון יאנג, שנוסד על ידי יאנג לו-צ'אן (1799-1872), הוא כיום הסגנון הפופולרי והנפוץ ביותר בעולם [2]. יאנג, שלמד את סגנון צ'ן, פיתח גרסה מתונה יותר, יאנג סטייל טאי צ'י מתאפיים בתנועות זורמות ורכות, המבוצעות בקצב אחיד ואיטי. סגנון זה שם דגש על שיפור הגמישות, היציבה והרפיה, אופיו העדין הפך אותו מתאים במיוחד למתרגלים מערביים ולכאלה המחפשים בעיקר את היתרונות הבריאותיים והמדיטיביים של הטאי צ'י. אך מתחת לפני השטח יש עוצמה רבה ואפליקציות לחימה רבות. כיום רק בבתי ספר בודדים עדין מלמדים את הפן הלוחמני של הסגנון.

סגנון וו (Wu)

סגנון וו, השני בפופולריות שלו, פותח על ידי וו קואן-יו, שהיה תלמידו של יאנג לו-צ'אן. סגנון זה מתאפיין בתנועות קטנות וקומפקטיות יותר מסגנון יאנג, ובעמידה בינונית. מאפיין ייחודי לסגנון וו הוא ההטיה של הגוף קדימה ואחורה, כאשר הרגל האחורית המשמשת כמשקל נגדי מאזן,  בניגוד לעמידה המרכזית המודגשת ברוב הסגנונות האחרים [3]. הסגנון שם דגש על טכניקות של שוואי ג'יאו – הטלות, בריחים ומכות מטווח קצר.

סגנון וו-האו (Wu-Hao)

זהו הסגנון הנדיר והפחות מוכר מבין החמישה, והוא נחשב לסגנון למתקדמים. הוא פותח על ידי וו יו-שיאנג, שלמד גם הוא את סגנון צ'ן המקורי. סגנון וו-האו שם דגש חזק על עבודה פנימית ופיתוח הצ'י (אנרגיית החיים). התנועות החיצוניות הן קטנות, עדינות ומאופקות, כאשר עיקר התנועה היא פנימית ובלתי נראית לעין. המטרה היא להוביל את התנועה החיצונית באמצעות התנועה הפנימית של הצ'י, תוך פיתוח רגישות ואיזון ברמה גבוהה [4].

סגנון סון (Sun)

סגנון סון הוא המאוחר מבין חמשת הסגנונות המסורתיים, והוא פותח על ידי סון לו טנג, שהיה מומחה גם בשתי אומנויות לחימה פנימיות אחרות (שינג-אי ובה-גואה). סגנון זה משלב אלמנטים מהסגנונות האחרים ומתאפיין בעבודת רגליים זריזה וצעדים מהירים, יחד עם תנועות ידיים חלקות ומעגליות. העמידות גבוהות יחסית, והתנועה זורמת ורציפה, מה שהופך אותו מתאים במיוחד לשיפור הבריאות ולמטרות טיפוליות.

סיכום טאי צ'י צ'ואן חמש סגנונות

כל סגנון מציע דרך שונה לחוות את עומק הטאי צ'י צ'ואן.  שם דגשים על אפליקציות לחימה שונות ומכאן גם השוני העיקרי בפורם. במהות רב הדמיון על השוני ובבואנו לבחור מה נכון לנו ללמוד, הבחירה במורה טוב שאתם מתחברים אליו היא הבחירה המשמעותית ביותר. בין אם אתם מחפשים תרגול בריאותי עדין, אומנות לחימה יעילה או דרך למדיטציה תנועתית והתפתחות אישית, בעולם העשיר של הטאי צ'י צ'ואן תוכלו למצוא את הסגנון המתאים לכם, שיוביל אתכם למסע מרתק של גילוי עצמי, איזון ושלווה.

מניסיוני כמורה ומתרגל טאי צ'י צ'ואן ותיק

עבורי טאי צ'י צ'ואן זה חלק מדרך חיים, דרך של בריאות בגוף ונפש תרגול צ'י קונג וטאי צ'י יום יומי הפך עם השנים לא רק לעמוד מרכזי בשמירת הבריאות אלא גם למקצוע, הדרך בה בחרתי מאפשרת לי לפרנס את משפחתי, לחלוק ידע יקר מפז שאספתי לאורך שנים ולהפיץ את הבשורה באמצעות הכשרת מדריכי טאי צ'י יאנג סטייל. הבחירה שלי בסגנון זה לא נבעה מתוך עיון בהבדלי סגנונות המוצג במאמר זה. המפגש הראשון שלי עם טאי צ'י צ'ואן היה בגיל 15 בעודי נער שנמשך לאומנויות לחימה. את הסיפור האישי שלי תוכלו למצוא כאן באתר. לאחר מכן חיפושי הובילו אותי לפגוש סגנונות נוספים. צ'ן סטייל, ווודאנג (מסורתי) ועוד. הם כולם טובים וכולם העמיקו את הבנתי והאפליקציות הנובעות מכל פורם העשירו אותי. היותי מוגדר כמורה ליאנג סטייל היא תולדה של המורה שהשפיע על סגנון התרגול שלי יותר מכל מורה אחר. הסמינרים אליהם נסעתי של מאסטר יאנג כמו גם ספריו, קלטות הוידאו הישנות והרצאות ששמעתי מפיו עיצבו את דרכי. כיום הטאי צ'י ״שלי״ הוא תולדה של עשורים של תרגול. הוא הכי דומה למורה שהשפיע עלי את ההשפעה הרבה ביותר. אך מאחר וזוהי אומנות חיה ומתפתחת אך טבעי שעם השנים מתפתחים סגנונות, שיטות המופנות יותר לכיוון הבריאות, הפילוסופיה או שימור מסורת הלחימה. כל אדם שמקדיש שנים לתרגול מפתח משהו אישי כמו ענפים היוצא מתוך גזע אחד. ולמעשה במסע בין חמשת סגנונות טאי צ'י צ'ואן שהפכו לנפוצים ביותר חשובה ההבנה כי בשורה התחתונה זהו עץ אחד.

מקורות

[1] אתר טאי צ'י יאנג סטייל ישראל

.https://taichionline.co.il/%d7%98%d7%90%d7%99-%d7%a6%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/

[2] PrushaTaichi. (n.d.). The 5 Family Styles of Tai Chi. https://www.prushataichi.com/the-5-family-styles-of-tai-chi

[3] YMAA. (2021). Wu Tai Chi: Distinguishing Between Different Tai Chi Styles. https://ymaa.com/articles/2021/11/wu-tai-chi-distinguishing-between-different-tai-chi-styles

[4] Wu Hao Tai Chi. (n.d.). About Wu Hao Tai Chi. http://www.wuhaotaiji.com/about-wuhao-taichi.php

[5] Tai Chi Basics. (n.d.). Sun Style Tai Chi Chuan – Origin, History, and Forms. https://taichibasics.com/sun-style-tai-chi-chuan-origin-history-and-forms/