יאנג סטייל טאי צ'י צ'ואן בירושלים עם אמיר פרלמן

מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ'י לשם בריאות, מתחילת המאה העשרים אמנות לחימה רכה זו תפסה פופולריות הולכת וגוברת. טאי צ'י צ'ואן הנה פילוסופיה שממנה צמחה אמנות לחימה רכה אך אפקטיבית, בה נעשה שימוש באנרגיה הפנימית בניגוד לאמנויות הלחימה הקשות המבוססות על כוח פיזי. במהלך המאה העשרים השיטה נעשתה פופולרית מאוד גם בארצות המערב והחלה לשמש כשיטת תרגול לשם בריאות הגוף ואיזון הנפש בו זמנית.

השנה לראשונה תיפתח קבוצה למתקדמים בימי חמישי בבוקר לצד קורס הכשרת מדריכי צ'י קונג רפואי בבית הנוער העברי בירושלים, בהדרכתו של אמיר פרלמן מייסד מדיקל צ'י קונג ישראל ומבכירי המורים לצ'י קונג וטאי צ'י בארץ.

במסגרת קבוצת המתקדמים נלמד את הפורם הארוך של יאנג סטייל טאי צ'י לצד סדרות צ'י קונג למתקדמים כגון: יי ג'ין ג'ינג, סדרת העגור הלבן. כמו כן נעמיק בתרגול ארבע סדרות הבסיס הנלמדות במסגרת קורס הכשרת מדריכי צ'י קונג בו רוכשים את הבסיס התנועתי והתיאורטי הדרוש לשם תרגול טאי צ'י צ'ואן וסדרות צ'י קונג למתקדמים. לסילבוס המלא של קבוצת המתקדמים לחץ כאן.

הקבוצה תפעל בימי ה' בין השעות 09:00 ל 12:00 בהדרכתו האישית של אמיר פרלמן ולצידו עוזרת מדריך מבכירי הבוגרים של מדיקל צ'י קונג ישראל, הקבוצה בירושלים תוגבל ל 18 משתתפים בלבד בכדי להבטיח תשומת לב אישית לכל תלמיד.

אודות צוות ההדרכה:

אמיר פרלמן: מאסטר בצ'י קונג רפואי ותלמידו האישי של פרופסור ג'רי אלן ג'והנסון, מפתח מסלול לימודי ר.ש.ת – ריפוי ושיקום בתנועה עבור מדיקל צ'י קונג ישראל, מתרגל ומלמד יאנג סטייל טאי צ'י סגנון אותו למד ממורהו מאסטר יאנג ג'ווינג מינג מבכירי המורים לטאי צ'י במאה העשרים.

דינה גדליה: מתרגלת ותיקה ובוגרת המחזור הראשון של הכשרת מדריכי צ'י קונג בהצטיינות, מלמדת צ'י קונג ועובדת כעוזרת מדריך בקורסים מזה שלוש שנים לצידו של אמיר פרלמן. בעלת הסמכה של מטפלת בצ'י קונג רפואי MQT.

לפרטים ולסיוע בהרשמה ניתן ליצור קשר עם סימה סידו רכזת הקורסים 050-8324038

או לפנות במייל ונשמח לחזור אליכם בהקדם [email protected]

מה זה צ'י קונג?

מה זה צ'י קונג – הגדרה רחבה

 

צ'י קונג מהווה אחד מארבעת הענפים העיקריים ברפואה הסינית, למעשה זוהי הגדרה רחבה שכוללת בתוכה סוגי תרגול רבים ואסכולות שונות, אך המשותף לכולם זה העבודה עם צ'י. אנסה לענות בקצרה מה זה צ'י? ניתן לתרגם את המושג כאנרגיית חיות או אולי מדויק יותר לומר, כמונח מדעי, ביו-אנרגיה.

מה זה צ'י קונג

ברפואה הסינית האנרגטית בדומה לדיקור או אקופרסורה, גם הצ'י קונג הרפואי עובד על אותו תרשים הזרימה האנרגטי ולכן ניתן לראותו כחלק ממשפחת השיטות המוגדרות כ- meridian derived medicine והיכולת לצבור, לאגור או להניע את הצ'י זהו הקונטקסט בו נכון להבין את ההגדרה צ'י קונג, מיומנות בעבודה עם צ'י או אם תרצו ביו-אנרגיה.

ישנן ארבע אסכולות מרכזיות בעולם הצ'י קונג והן נבדלות במטרה ובדרכי הפעולה, אך כאמור הן כולן פועלות מתוך אותה התובנה של המבנה האנרגטי האנושי. כמובן שניתן לחלק לתת חלוקות, אך בהגדרת מאקרו ארבעת המטרות מהן נובעות כולן תהיינה:

  1. צ'י קונג תודעתי לשם התפתחות אישית, הארה ופיתוח יכולות ספיריטואליות.
  2. צ'י קונג מעולם אמנויות הלחימה שנועד להגנה או התקפה באמצעות עוצמה אנרגטית.
  3. צ'י קונג רפואי ובו שימוש בסדרות תרגול, דמיון מודרך והקרנות אנרגיה לשם ריפוי הגוף.
  4. צ'י קונג לשם אריכות ימים, נגזרת זו חדשה-עתיקה ומקורה בצ'י קונג לשם הארה.

 

אז מה זה צ'י קונג מבחינת הכשרה? מתרגל שיטת צ'י קונג שחפץ להגיע לרמה גבוהה נדרש להקדיש כשעה ביום לכל הפחות לתרגול סדרות הבסיס במשך כמה שנים לפני שיוכל באמת לחוש ולשלוט בזרימה האנרגטית בגופו ואז הוא יכול להתחיל להתמחות בצ'י קונג רפואי, צ'י קונג לאמנויות לחימה או צ'י קונג תודעתי. אך את היתרונות הבריאותיים הפשוטים כגון שיפור בגמישות, ביציבה, ברמות הכאב ביום יום, שיווי המשקל ובעיקר ברמת האנרגיה ביום יום הוא על פי רוב חווה על בשרו כבר בשנה הראשונה לתרגול.

במהלך שלושת המחזורים הראשונים של קורס הכשרת מדריכי צ'י קונג בישראל ערכנו סקר בקרב תלמידי הקורס המקיף מכלולי בריאות רבים ולאחר סמסטר אחד בלבד (ארבעה חודשי תרגול) חולקו לסטודנטים שאלונים שמהם ניתן להתרשם מהשיפור הממוצע אותו הם חוו. לקריאת סיכום הסקר המלא לחץ כאן.

 

 

 

סימה סידו

עוסקת בהוראת יוגה כ- 10 שנים עם התמחות ביוגה תרפיה.
מוסמכת כ- Therapist Qigong Medical סיימה בהצטיינות יתרה קורס הכשרת מטפלים.
רכזת מסלול לימודי ר.ש.ת – ריפוי ושיקום בתנועה של המרכז לרפואת הרמב"ם.

החל מאוקטובר 2017 סימה לא תוכל לקבל מטופלים, תחזור לפעילות החל מחודש מרץ 2018.

אזור: מושב נס הרים, ירושלים והסביבה

מספר טלפון: 050-8324038

דואר אלקטרוני: [email protected]

צ׳י קונג – האם זאת רפואה תלויית מינון?

במסגרת קורס הכשרת מדריכים במדיקל צ׳י קונג ישראל ערכנו מחקר בקרב הסטודנטים. בעבור רובם תכנית הלימודים הביאה אותם לתרגל כמה שעות שבועיות של פעילות גופנית מתקנת חדשה, כעבור ארבעה חודשי תרגול נבחנה השפעת התרגול ברמת האנרגיה, הבריאות הכללית, שיפור בתנועה וביציבה, התמודדות עם כאבים כרוניים ועוד. לפניכם סיכום מה ענו מעל 100 סטודנטים.

בתצלום זה תלמידי מדיקל צ׳י קונג ישראל מחזור שלישי 2017 המסיימים השנה.

זמן התרגול הממוצע הוא כ 45 דקות ורוב התלמידים תרגלו כ 2-3 פעמים בלבד במהלך השבוע מעבר לכשעתיים תרגול בשיעור כך שהממוצע עומד על כארבע שעות שבועיות של תרגול כולל התרגול בקורס. לכל אדם קצובות 168 שעות אותן הוא משקיע כפי ראות עיניו וצרכיו מידי שבוע, במאמר זה נבחן את תוצאות המחקר ונראה האם ארבע שעות של צ׳י קונג רפואי הן השקעה משתלמת.

הפרמטרים אותם העמדנו לבחינה עצמית הם:

  • האם חל שינוי מורגש ברמת האנרגיה
  • האם אתה חש שינוי מורגש ברמת השקט הנפשי
  • במידה והנך סובל מכאבים כרוניים האם יש שיפור ברמת הכאב
  • האם יש שיפור ביכולת התנועה ובגמישות הגוף בעקבות התרגול
  • האם יש לתחושתך שיפור ביציבה ובשיווי המשקל בעקבות התרגול

התשובות לשאלות אלו נמדדו בעיקר ע״י תחושתם האישית והחוויה בגוף ראשון של הסטודנטים בקורס.
כל התשובות התחלקו לניקוד מ 1 עד 4 באופן הבא : 1 = ללא שינוי 2 = הטבה קלה מאוד 3 = שיפור מורגש 4 = שיפור משמעותי.
על הקריטריון 4 שעות תרגול סדרות צ׳י קונג בשבוע ענו מעל 60% מהמשתתפים והתוצאות משקפות אותם. ראוי לציין כי נוכחנו שמי שתרגל יומיומי או קרוב ליומיומי חווה הטבה מאוד משמעותית בבריאות גופו ועבור מי שתרגל במהלך השיעור בלבד או פרקי זמן קצרים ובאופן לא סדיר חש הטבה אך זו היתה ברמה פחותה. בקיצור מסתבר שהגינה יפה בדיוק כמה שמשקים אותה.

 

 

 רמת האנרגיהשקט נפשיהפחתה ברמות הכאביציבה ושיווי משקלגמישות ויכולת התנועה
63% שיפור מורגש

34% שיפור משמעותי מאוד

2% ללא שינוי מהותי

1% הטבה קלה

37% שיפור מורגש

32% הטבה קלה

26% שיפור משמעותי מאוד

4% ללא שינוי מהותי

 

59% שיפור מורגש

26% שיפור משמעותי מאוד

10% ללא שינוי

5% הטבה קלה

64% שיפור מורגש

36% שיפור משמעותי מאוד

 

 

61% שיפור משמעותי מאוד

33% שיפור מורגש

4% ללא שינוי מהותי

 

משה בן דוד

אמיר

Send us mail

תקציר ההיסטוריה של יאנג סטייל טאי צ‘י

קיצור תולדות הטאי צ‘י צ‘ואן

אנשים רבים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ‘י יאנג סטייל, רובם לשם בריאות ואיזון גוף – נפש.

המאמר הזה נכתב בכדי לתת מבואות היסטוריים קצרים שיעזרו למתרגלים לעשות סדר וכן יעזרו להבין את ריבוי הגרסאות הקיימות של הפורם. לעתים קרובות קורה שאדם למד תקופה עם מורה מסוים לטאי צ‘י ובבואו לתרגל במקום אחר או עם מורה אחר הוא מוצא קבוצה שמתרגלת פורם שונה מזה שהוא מכיר ורגיל לתרגל או אופן ביצוע טיפה שונה של התנועות. רבים שואלים אותי מה נכון? במאמר זה ננסה להבין את ריבוי השיטות לאור ההיסטוריה של אמנות מופלאה זו – טאי צ‘י צ‘ואן.

תקציר ההיסטוריה של יאנג סטייל טאי צ‘י

הכרות מעמיקה יותר עם ההיסטוריה של טאי צ‘י בכלל ויאנג סטייל בפרט תסייע למתרגל להבין מאיפה צצו הגרסאות השונות, מה מהותי ומה חשוב פחות בתרגול. כמו כן חשוב להבין כי בין תלמידים המתרגלים טאי צ‘י לשם בריאות בלבד לבין תלמידים שלומדים טאי צ‘י צ‘ואן כאמנות לחימה פרקטית, יש הבדלי גישה מהותיים שישפיעו גם על היציבה, הנשימה, דרך התרגול ואף הפורם אותו המורה מלמד. כל אלה קשורים קשר אמיץ לקהל היעד ולמטרות התרגול של הקבוצה בה הנכם לומדים.

לפני שנסקור את הסגנון הפופולרי המכונה יאנג סטייל נחזור למקורות הראשוניים של תרגול טאי צ‘י. סגנון זה נבע מתוך התפיסה הפילוסופית של היין והיאנג הנובעים כתנועה מאוזנת ודינמית שיוצאת מתוך הוו ג‘י Wuji או הריק. בתרגול צ‘י קונג אנו מתרגלים עמידה ריקה, העדר תנועה והעדר מאמץ כצורה פיזית של חיבור לוו ג’י Wuji (בכדי להבין יותר לעומק מושגים אלה תוכלו לפנות למאמר 'סטטיות מול דינמיות').
יסוד השיטה הנקראת טאי צ‘י צ‘ואן מיוחס לזנג סאן פנג בסביבות שנת 1100 לספירת הנוצרים, זאת למרות שטכניקות דומות ואף פורמים לתרגול דומים במהותם, התקיימו כבר בתקופת שושלת ליאנג כמה מאות שנים לפני זמנו של זנג סאן פנג שחי בתקופת שושלת סונג והתגורר בוו דאנג.

הסיפור על מייסד השיטה מתגלגל מתוך כתבי יד היסטוריים כך: ”זנג בן האלמוות היה גבוה וחזק… לבושו היה אך ורק גלימת נזיר דאואיסט בקיץ ובחורף כאחד… כוחו הרב אפשר לו לנדוד אלף מיל ללא שינה או מזון… הוא היה אוהב את הבריות, נעים הליכות ומכבד, אך עם זאת מנהגו היה לעסוק בענייניו כאילו ואין איש נמצא סביבו…“

קשה לומר מה באמת נכון ומה חלק מהאגדות של עולם אמנויות הלחימה הסיניות, אך דבר אחד ברור – הרושם שזנג סאן פנג השאיר על האנשים שפגשו בו היה אדיר והתהודה של סיפורים אלה נמשכה מאות שנים לאחר מותו.
אחרי זנג סאן פנג בשושלת היו תלמידיו שהיו פזורים במקומות שונים בסין. רק לשם דוגמה נמנה כמה מהבולטים שביניהם: שן טונג זהו שלימד במחוז וואן, שאו יו וג‘יאנג פה שלימדו במחוז הייבאי , וואנג זונג שלימד בשנחאי. כבר מדורות תלמידיו הראשונים נוצרה תת חלוקה ראשונית לשני סגנונות עיקריים – סגנון דרומי וסגנון צפוני.

ג‘יאנג פה היה זה שהעביר למשפחת צ‘ן את אמנות הלחימה הרכה. במשפחת צ‘ן הטאי צי צ‘ואן התגבש במשך ארבעה עשר דורות. עיקר הלימוד היה בתוך המשפחה. הם פיתחו את פורם הטאי צ‘י הארוך ואת האפליקציה המעשית כסדרה של שלשים ושבע התנועות המרכיבות את הפורם.

אף אצלם בתוך המשפחה נוצרה תת חלוקה לאחר כמה דורות לסגנון הישן והסגנון החדש. הסגנון החדש נולד מפיתוח של הסגנון הישן שבזמנו נקרא שלש עשרה הביטויים או שי סאן שי לאו ג‘יאה ועליהם התבסס הפורם המקורי. מפתח הסגנון החדש היה צ‘ן יו בן.

שן צ‘אנג שין המשיך את לימוד מסורת התרגול הישנה ולימד את בניו ואת קרובי משפחתו, אך יחידי סגולה בודדים מחוץ למשפחה זכו ללמוד ממנו אף הם ואחד מהם היה יאנג לו צ‘אן. בהמשך ממנו צמח הסגנון שאנו מכירים היום ביאנג סטייל טאי צ‘י. הפורם המקורי של יאנג סטייל טאי צ‘י מנה שמונים ושמונה תנועות ומאוחר יותר התרחב למאה ושמונה תנועות.

השתלשלות היאנג סטייל

סגנון זה שהפך לפופולרי מאוד במאה השנה האחרונות בסין והחל משנות השבעים נפוץ גם בארצות המערב, החל ממאסטר יאנג לו צ‘אן. הוא נדד בנעוריו למחוז הייבאי ללמוד טאי צ‘י ממשפחת צ‘ן, כאמור רק בודדים מחוץ למשפחה זכו ללמוד אך הסודות הפנימיים נשמרו בתוך המשפחה.

יאנג לו צ‘אן התעורר לילה אחד ומצא את התלמידים בני המשפחה מתכנסים במבנה עץ ישן לתרגל את העבודה הפנימית שכללה הולכת אנרגיה באמצעות התודעה, הפקת צלילי “הההאא“ ו“ההן“ ותרגול נשימות שנועד להעצים את הג‘ין, עוצמה פנימית לצורך לחימה -martial power.

יאנג לו צ’אן היה לוחם בכל רמח איבריו ונקרא בפי רבים יאנג וו די, שמשמעו יאנג הבלתי מנוצח. הוא נהג להסתובב בסין ולקרוא תגר על אמני הלחימה הגדולים והמפורסמים. האגדה מספרת שלמרות שהוא השתתף במאות קרבות וניצח בכולם הוא מעולם לא פגע באיש מיריביו. בין אם זוהי אמת כפשוטה ובין אם זוהי אמירה מעולם האגדה יש בה משום עדות לטכניקה שיאנג לו צ‘אן פיתח וליעילות של אמנות הלחימה הרכה העומדת בבסיס של היאנג סטייל טאי צ‘י צ‘ואן.

כמו כן ניתן לראות קשר רעיוני בין הסיפור להגדרה העצמית של אמנות הלחימה הנובעת מהפילוסופיה העומדת מאחורי הטאי צ‘י כאמנות הפסקת הלחימה. המטרה היא לא לחסל את היריב אלא להפסיק את מלחמתו ולשלוט בסיטואציה.

ליאנג לו צ׳אן היו שלשה בנים, הבכור שביניהם נפטר בצעירותו ולשני בניו הנותרים הוא העביר את התורה כולה במסגרת לימוד מאוד נוקשה של אימון ללא פשרות. מספרים שהיה נוהג להעניש את בניו כאשר לא עמדו בדרישות האימון והתרגול שהציב. הגדול מביניהם היה יאנג באן הוו שהיה מאוד חזק והצטיין באופן יוצא דופן בלחימה חופשית – free fighting והצעיר יותר הוא יאנג ג׳יאן הוו. יאנג באן הוו היה אדם מסוגר ומורה קשה ולכן היו לו תלמידים ספורים. מי שלימד הרבה והעביר לדור הבא את סגנון היאנג סטייל היה דווקא האח הצעיר יאנג ג׳יאן הוו שמזגו הנוח וחביבותו גרמו לרבים ללמוד אצלו את היאנג סטייל טאי צ׳י, לכן רבים ממורי הטאי צ‘י בדור הבא אחריהם היו מקרב תלמידיו של יאנג ג‘יאן הוו.

בכל אופן שניים מתלמידיו של יאנג באן הוו היו בעלי כישורים יוצאי דופן והמשיכו את לימוד הטאי צ‘י עם דגש על האפליקציה המעשית לצורך לחימה בסגנון הישן והם וו צ‘וואן יו שהעביר את הידע לבנו וו ג‘יאן יו וממנו צמח הוו סטייל טאי צ‘י wu style, כמו כן היה לו בן בשם זאו פנג שהמשיך את מורשת אביו ולימד את שיטתו אחריו.

יאנג ג‘יאן הוו העמיד תלמידים רבים ונהג להשתעשע עם תלמידיו כאשר הוא נלחם בהם עם מנקה אבק מנוצות בעוד הם אוחזים חרב או מוט. יאנג ג‘יאן הוו היה זה ששיכלל את אמנות הידיים המקשיבות שנקראת בפי רבים pushing hands ותלמידיו מספרים שבכדי לאמן את יכולתו להקשיב עם הידיים ולעקוב אחרי תנועת היריב, הוא היה מניח ציפור על זרועו. בכדי להתחיל לעוף הציפור זקוקה לדחיפה קלה מאוד עם הרגליים ויאנג ג‘יאן הוו היה עוצם את עיניו ומנסה לחוש את רצונה של הציפור ובתנועה כמעט בלתי נראית כלפי מטה למנוע ממנה להמריא מזרועו ולעוף.

בנו הבכור של יאנג ג‘יאן הוו החל להתאמן כבר בגיל שש ושמו היה זאו שיונג, אך אנשים כינו אותו יאנג שאו הוו משום שהיה דומה לדודו באישיותו. אף הוא היה לוחם מהשורה הראשונה שהצטיין בלחימה חופשית ובדומה לדודו היה בלתי מנוצח. אף אצלו אישיותו ודרך הלימוד הקשוחה שהנהיג גרמו לכך שתלמידי טאי צ‘י לא נהו אחריו בהמוניהם והוא העמיד תלמידים ספורים בלבד.

בנו השלישי של יאנג ג‘יאן הוו היה דומה לאביו באופיו ולמרות שהחל להתאמן רק בשנות בחרותו ולפני כן לא גילה עניין רב באמנויות לחימה, גדל להיות אחד המורים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של יאנג סטייל טאי צ‘י. שמו היה זאו צ‘ינג אך הוא מוכר בעיקר בכינויו יאנג צ‘נג פו. הוא הגדיר את צורת התרגול ואת דרך העמידה כפי שאנו מכירים כיום בטאי צ‘י צ‘ואן והנהיג את התרגול במעגל הרחב, הבינוני והקטן כאשר המעגל הרחב משמש בעיקר לצורך לימוד התנועה למתחילים וכן לתרגול לשם שיפור הזרימה האנרגטית, כאשר המטרה העיקרית היא בריאות ואריכות ימים. שיטה זו היא הקרובה ביותר לזו שרבים מהמורים מלמדים ונעשתה פופולרית אף במערב החל מאמצע המאה הקודמת.

כפי שראינו בתקציר היסטורי זה כבר בין שני בניו של מייסד היאנג סטייל טאי צ׳י קמו הבדלים בגישה, דיוקים שונים בעמידה ושינויים באינטרפרטציה המעשית של תנועות הפורם. ישנם מאות ביטויים שונים הלכה למעשה לצורך לחימה של שלש עשרה התנועות העומדות בבסיס הטאי צ׳י צ'ואן מראשיתו.

בשלב זה בוודאי מובן יותר מנין הגיעו הפורמים השונים והאמת היא שאין דרך אחת נכונה לתרגל טאי צ‘י, הסגנונות השונים כולם צמחו כענפים הצומחים מאותו הגזע והם שונים אך עקרונותיהם דומים בעיקרם.
משפט ששמעתי ממאסטר יאנג ג׳ווינג מינג יכול לא רק להסביר אלא אף להצדיק את קיומן של הגרסאות הרבות של הפורם והשיטות השונות שכולן נכנסות תחת ההגדרה הגדולה טאי צ׳י צ׳ואן. תלמידו הצביע על העובדה שכיום הקבוצה מבצעת באופן שונה את הפורם מהדרך אותה הוא עצמו למד מאותו מורה בעבר והתשובה הייתה: "אם אתה כעבור עשרים שנה עדיין מבצע את הסדרה בדיוק כפי שלמדת ממוריך אז אתה תלמיד גרוע…" מדוע? כי הטאי צ׳י חייב להתחדש ולהמשיך להתפתח בכדי להתאים לגילו נסיונו ויכולתו הפיזית של המתרגל. תחילה יש ללמוד בשקדנות את הבסיס ממורה, אך לאחר שהידע הופנם ונרכש על התלמיד לעשות התאמות ולהופכו לשלו באמת.
רוח טובה ורצון כנה ללמוד ולשתף היא הדרך לקיים ולשמור את המסורת חיה ומתפתחת.
בתקווה שמאמר זה יעזור להביא להבנה וקרבה בין מתרגלי השיטות השונות.
אמיר פרלמן

עוד לקריאה: